מעצימי שיזוף

מתבקש להתחיל את היום הראשון הרשמי של הקיץ (לפי לוח השנה הלועזי) עם מוצרים שמעצימים ומחדדים את המראה השזוף, לא? זה ממש לא סוד שאני מאוד אוהבת את המראה השזוף ועושה מה שצריך כדי לאמץ אותו מדי קיץ, כל הקיץ, כל השנה... החיוורון לא בא לי טוב בכלל. חוץ מזה, המראה השזוף נחשב למראה בריא וחיוני ואילו המראה הלבן נתפס כחיוור וחולני למרות שבטוח אין שום דבר בריא בחשיפה ממושכת לשמש... אז בשביל להימנע כמה שיותר מנזקי השמש (משתדלת לפחות...) אני נעזרת במוצרים ליצירת מראה שזוף כמו ברונזרים ומוצרים נלווים שמחדדים ומעצימים אותו כמו שימרים והיילייטרים בעלי גוון, כתבתי על זה גם בפוסט "קישוטי סקין" ויש שם מוצרים מומלצים ושווים במיוחד. 
האמת שהמבחר בשוק עצום, אין מותג שמרשה לעצמו להיות מחוץ למגמה, הרי זו קטגוריה שהולכת ומתעצמת משנה לשנה, המוצרים משתכללים והופכים גם לאיכותיים יותר וגם למעוצבים יותר על מנת לפתות אותנו, התחרות בשיאה. במקרה שלי זה לא כל כך קשה, אני מתפתה בקלות כמעט לכל ברונזר ושימר משזף שיוצא, אבל אם אאמץ אותו לאורך זמן זו כבר שאלה של עד כמה הוא מוכיח את עצמו מבחינת גוון, גימור, עמידות וכו'. מעטים הם השורדים האמיתיים...

נסיעת מבחן

האביב הגיע אלינו היום באופן רשמי (לפי לוח השנה הלועזי) עם מזג אוויר נפלא שמבשר על פתיחת עונת הנסיעות והטיולים לקראת החגים וחופשות הקיץ. בכל לינה שלנו למספר ימים מחוץ לבית וזה יכול להיות למטרת נופש, עבודה, משפחה, סידורים ועוד, אנחנו דואגות לארוז בקפידה את מוצרי הטיפוח שילוו אותנו וישמרו עלינו רעננות כמו תמיד. אבל כל פעם מחדש הסיפור הזה של לקחת את מוצרי הטיפוח שלנו מחוץ לבית גורם לנו לחשוב טוב מה באמת אנחנו צריכות. הרי רק מלחשוב על לסחוב את המוצרים הגדולים האלו והדאגה שלא ישברו או יישפכו בתיק עושה כאב ראש של ממש וגורם לנו לתהות למה בשביל מספר ימים מחוץ לבית אנחנו צריכות את כל הכמות הזו ועדיף היה להסתדר עם מוצרים מוקטנים, לפעמים אפילו דוגמיות (לא שהן נגישות יותר מדי...). אז נכון, תמיד יש את האופציה להעביר לבקבוקונים קטנים שצריך לקנות מראש, הבעיה שהיא שלא כל מוצר אפשר להעביר אליהם ולמי בכלל יש סבלנות לזה?...

קיץ טו-גו

היום זהו היום הראשון של הקיץ בחצי הכדור הצפוני לפי לוח השנה הלועזי, היום בו שעות האור הכי ארוכות בשנה לעומת שעות החשכה. האמת שציפיתי שיהיה היום כבר ממש חם כמו שהיה בשנים האחרונות, הרגשה כאילו הקיץ התחיל כבר מזמן, בסמוך לתחילת האביב. להפתעתי מזג האוויר השנה חם אבל לא כזה שאינו נסבל כמו בשיא הקיץ. אולי ככה זה כשיורד בהפתעה גשם ביוני... הכינוי הידוע של הקיץ הוא "עונת המלפפונים" בגלל שחלק גדול מהאוכלוסייה יוצא לחופשה. אבל גם מבחינה מטאורולוגית הקיץ נחשב ל"עונת מלפפונים" כי ברובו מזג האוויר יציב ולא משתנה - כלומר חמסין מטורף... יש מדינות שונות שמציינות את התאריך הזה באירועים וטקסים שונים. אצלנו הטקס כנראה זה לשריין ובמידה הצורך לחדש את מוצרי החובה שאולי יעזרו לנו לעבור את הקיץ הקשה בצורה סבירה יותר, כשמזגן רציני שממתין לנו בכל מקום זה המוצר ההכרחי הראשון...

יומולדת שנה: סוגסטיה במיטבה?!

היום הבלוג מציין שנה בדיוק להקמתו מה שהופך אותו לפוסט חגיגי במיוחד. התלבטתי האם לציין את האירוע ואם בכלל להקדיש לו פוסט. בסוף החלטתי שכן, הרי יום הולדת שנה יש רק פעם בחיים, זהו היומולדת הראשון שאפשר להסתכל אחורה ולהסיק מסקנות לגבי העתיד. כשהקמתי את הבלוג ידעתי איך אני רוצה שהוא יהיה אבל לא ידעתי איך הוא יתקבל והאם יהיה פופולרי בקרב חובבות האיפור. לשמחתי הוא נראה כמו שרציתי ופופולרי עוד יותר ממה שציפיתי. אני זוקפת את זה לזכות העובדה שהבלוג ייחודי מכל כך הרבה בחינות ושיש מספיק מי שיודעות להעריך את זה.

ראשית, הוא בנוי בצורה יותר מגזינית נושאית ומאוד קל להתמצאות. לא בלוג סוגסטיבי של סקירת מוצרים אלא של רעיון, קונספט. אם אני ממליצה למשל על מוצר מסוים הכוונה שלי היא לא לגרום לקוראות ללכת לקנות ספציפית אותו אלא לבחון האם היא בכלל מתחברת לרעיון מאחורי הפוסט ואם כן אז למצוא את המוצר הדומה שנכון לה מהמותג שחביב עליה במחיר שמתאים לה. הרי לכל מוצר יש תחליף (גם אם לפעמים נראה לנו שלא...).

שנית, אמנם מדובר על ביוטי בלוג שבתפיסה זה עולם האיפור והטיפוח, אבל בהגדרה שלי ביוטי זה כל מה שיפה בעיניי, גם אם זה אנשים ושירות, גאדג'טים או מזון.

שלישית, אני מנסה באמצעות הבלוג לשלב מעט ידע שהוא מעבר לעניין המיידי במוצרים כמו לדוגמה כשכתבתי על ערפדים, רנסאנס, ש"י עגנון, אקווינוקס, מוזיאון ישראל ועוד.

ובנוסף, אין לי גם שום בעיה לבקר מותגים או יבואנים כשצריך, לדוגמה: הכישלון של רשת אפריל בהחדרת המותג סמאשבוקס לארץ, המועד הלקוי במיוחד שבחר היבואן אלקליל להשקת סרום הבהרה של קליניק, התמחור המופרך של היבואן אלפא למוצרי אליזבת ארדן וההתנהגות הבלתי נסבלת בעליל של מרבית דיילות היופי ברשתות השונות.

אביביות רומנטית

כמו בכל אביב עדיין מרגישים שמזג האוויר טרם התייצב. חם ביום וקריר בלילה, לפעמים יש אובך מעצבן כזה ויש ימים שפתאום החורף מזכיר לנו שהוא עוד לא ממש עזב. ולמרות זאת, כמו תמיד, תקופת האביב רומנטית כזו, אולי זה יותר עניין של State of mind (הלך רוח) ולא של מזג האוויר. הכל זורם ונעים, והצבעים מסביבנו לאו דווקא פסטלים דביקים כמו בקיץ, אלא גוונים ברורים אבל מרוככים יותר, מרגיעים בעיניים. למשל גווני הסגול של האביב בהירים ומעודנים יותר בקבוצת הצבע הסגול שרובנו אוהבות. מתוכם אני מאוד אוהבת את גוון הלבנדר הנשי, הרך והרומנטי. הלבנדר (בעברית: אזוביון) הוא צמח מרפא רב שימושי שנעים להיות בסביבתו וידוע ביכולותיו לאיזון, ריפוי, הרפייה וצמיחה כמו גם חיזוק הגוף והתעלות הנפש. אם כך אין ספק שהולם במיוחד לאביב, זה גוון מאוד רומנטי שמשדר שאין לחץ, הכל רגוע, רק ליהנות מהחיים וממה שיש לנו. נגיעות של הגוון באאוטפיט או באיפור יהלמו מאוד את העונה, אבל לזכור שמדובר בנגיעות של צבע, ממש לא מומלץ ללכת על טוטאל לוק סגול. בכלל, כמעט תמיד טוטאל לוק בצבע אחד יראה מופרך/מביך, לא יודעת מה קודם...

דיפרנציאליות יוקרתית

רציתי לתת לפוסט הזה כותרת של "האהבה, האכזבה וההפתעה", אבל זה היה נראה לי דרמטי מדי. אז בחרתי שם שמשקף את הפרמטרים השונים של תכונות המייק אפ שאנו צריכות לקחת בחשבון בבואנו לבחור אחד כזה. סיפורנו מתחיל אי שם בשאלות שנשאלתי בפוסטים כאן, בפייסבוק ובפורומים באיזה מייק אפ אני משתמשת ביומיום. התשובה שלי היתה שאני משתמשת ב- PARURE EXTREME של גרלן ומאוד מרוצה ממנו. ואז התחילו שאלות ההמשך: מה כל כך טוב בו, למה דווקא הוא, מה ההבדל בינו ל- PARURE AQUA וכו'. קיצור, לא רק שהוציאו ממני הבטחה לפוסט על ה- EXTREME אלא גם הוציאו הבטחה על פוסט השוואתי מול ה- AQUA כשעוד לא ניסיתי את ה- AQUA ויש בכלל גם את ה- PARURE GOLD אותו נשמור לפעם אחרת... אז בגדול יש לי עור רגיל שבקיץ נוטה למעורב מעט ועם פיגמנטציה. חוץ מזה שלוקח זמן לבחון ברצינות מייק אפ במיוחד כי חשוב לבדוק איך הוא מתנהג בעונות שונות. אבל הנה הגעתי עד הלום יותר מחצי שנה מאז ההבטחה ואני חושבת שמעניין לראות את השונות התהומית בין המוצרים ששייכים לאותו המותג - גרלן.

כוננות חורפית מפנקת

עכשיו כשהחורף הגיע העור והשיער שלנו מגיבים בהתאם, חשוב לדאוג למוצרים קצת יותר עשירים ואינטנסיבים שישמרו על הלחות והגמישות וימנעו מגע "קריספי" משהו... אז מה יותר טוב ממוצרים המכילים שמנים שעל היתרונות שלהם כבר כתבתי כאן? עבורי מוצרים כאלו שמכילים שמנים מתקשרים אוטומטית לפינוק ולחיים הטובים, ממש כאילו אני במיני ספא, שלא לדבר על המראה הרענן ואפילו סקסי ומפתה שמתקבל. עם זאת חשוב להשתמש מוצרים איכותיים על מת שלא תהיה תחושה שומנית מדי. לי אין שום בעיה כמה ימים רצוף להשתמש בשמן לגוף אבל מי שקשה לה עם זה יכולה להסתפק גם בפעם בשבוע או למטרת עיסוי מיוחד של כפות הרגליים שחנוקות כל היום במגפיים. יש גם מי שחוששות ששמן לגוף יכתים את הבגדים. בשביל להימנע מזה יש לזכור שחשוב מאוד לא להיות נדיבים מדי עם השמן לגוף גם כי כמות קטנה מאוד עושה את העבודה (עניין שמסביר את המחיר היקר יחסית לכמות קטנה יחסית) וגם כי יש גבול לכמה העור שלנו יכול לספוג...

שמן לטיפוח אינטנסיבי מפנק

לכולנו יש את המוצרים החביבים עלינו בטיפוח. יש מי שתמיד תחזור לאותם מוצרים ויש מי שתמיד שמחה לגוון, אבל כשמגיעה עונה חדשה באופן טבעי יש מוצרים שנוותר עליהם וכאלו שנתחיל להשתמש בהם. כשמגיע החורף למשל, חלה עליה בשימוש בקרמי הידיים בגלל תחושת היובש, בדיוק מאותה סיבה יש עליה בשימוש בבאלמים לשפתיים ובקרמי גוף עשירים וכבדים יותר. אחד המוצרים שאני מדי חורף חוזרת אליהם זה השימוש בשמן או בסרום עשיר לפנים ולגוף שמחייה את העור מהיובש והקור. היתרון של השמנים והסרומים האיכותיים זו העובדה שאין שום תחושה שמנונית מעיקה בעור והם נספגים במהירות. לא מפריעים לשלבי הטיפוח והאיפור שאחר כך. בהשראת חג החנוכה שחל בימים ומזוהה עם נס השמן, החלטתי לכתוב פוסט על שמנים שעושים לנו נס לעור ולהרגשה.

כתמים אדומים

הגאדג'טים הם חלק מחיינו גם אם נרצה וגם אם לאו, הם סובבים אותנו מכל כיוון ונמצאים בכל תחום. אני מאוד אוהבת גאדג'טים במיוחד את הטכנולוגיים שבהם ובכלל אני מאוד מחוברת לטכנולוגיה ומתעניינת בכל גאדג'ט טכנולגי מעניין חדש שיוצא. כל דבר שאפשר לפתור באמצעות טכנולוגיה אשמח לאמץ תמיד. לא ברור למה, אבל בדומה למכוניות, כמעט כל מוצר טכנולוגי שמגיע לארץ מקבל שם דגם אחר ממה שה"הורים שלו" נתנו לו בארה"ב, יפן או בכל מקום אחר בעולם. זה מאוד מבלבל ומקשה במציאת סקירות ברשת. חוץ מזה, גאדג'ט בעברית זה 'חפיץ' הייתם מאמינים?... יש מצב שמישהו ישתמש במילה הזו אי פעם?...

תמונת הבלוג: כתמי צבע בחיים השגרתיים

את הפוסט הזה החלטתי לכתוב בעקבות מספר פניות שקיבלתי שהתעניינו בתמונת הבלוג בה מופיעים בין היתר מחשב נייד ומצלמה דיגיטלית. אז חשבתי לעצמי, במקום להמשיך ולענות לכל אחד בנפרד למה בעצם שלא אכתוב פוסט שיענה על כל השאלות ברגע. אז נתחיל בלמה המוצרים האלה אדומים, הרי אפילו אין לי איזו חיבה מיוחדת לצבע הזה. לא יודעת, אולי כי הם מאוד מיוחדים באדום, מעוצבים בפני עצמם ואין צורך להתאים להם משהו נוסף, בזכות עצמם. ובכלל, גאדג'טים הם אקססורי שווה ואופנתי, כתם צבע בתוך החיים השוטפים שגרתיים. אז השורה התחתונה שלי: תפרגנו לעצמכם גאדג'טים איכותיים ומעוצבים שיהיה כיף להשתמש בהם לאורך זמן, או לפחות עד שיצא משהו אטרקטיבי יותר...

סופר טרופר

נותני שירות סובבים את חיינו בכל מקום אליו נפנה: מלצרים, מוכרים, נציגי שירות לקוחות, דיילים וכו'. במשך כל השנה יש לנו מגע שוטף איתם פיזי, טלפוני או אינטרנטי. בדרך כלל יש לנו מה לומר על טיב השירות, התעוזה ולפעמים החוצפה של נותני השירות. אבל האם זה מפתיע לאור העובדה שאנחנו ידועים כאומה טמפרמנטית? כשהתרבות שלנו לא בדיוק מגיעה באופן טבעי ממקום מעודן ורגוע וכשהלחץ טבוע בנו כל כך עמוק? בעצם זה רק הגיוני שגם נותני השירות וגם צורכי השירות יהיו טמפרמנטים במקביל, לא?... האמת שאני אף פעם לא הייתי מלצרית, מוכרת או נציגת שירות לקוחות, אבל בסופו של דבר כולנו נותנים שירות כזה או אחר למישהו או למשהו במסגרת העבודה שלנו, גם אם זה לא לכל עם ישראל. אז אולי לכבוד השנה החדשה ובהשראת עשרת ימי התשובה עכשיו, נחתה עלי המוזה והחלטתי לפרגן לחלק מנותני השירות עימם אנחנו במגע תכוף - העובדים בסופר. במקרה שלי: הסופר פארם והשופרסל, שניהם ברחוב ויצמן בתל אביב ועל הדרך גם להזכיר מוצרים שאני קונה שם. הכותרת שבחרתי לפוסט אינה מקרית ומי שלא יודע המשמעות של סופר טרופר (כן, כמו מהשיר של ABBA) היא זרקור אור העוקב אחרי אנשים, ממש כמו שתקראו בפוסט הזה. ולפני שתקפצו ותשאלו איך אפשר לפרגן לרשתות האלה, אני חייבת להדגיש שכל מה שאני כותבת הוא מנקודת מבטי ומתייחס לסניפים המוזכרים בלבד ולא משליך בהכרח על סניפים אחרים של הרשתות האלו. וחוץ מזה מה שעושה את הסניפים האלה למוצלחים לדעתי זה לגמרי צוות העובדים שם - סופר טרופר, כבר אמרתי?...

רנסאנס לייק: שנת יופי והרמוניה מבוטיצ'לי

שנה חדשה. לא להאמין איך הזמן עובר כל כך מהר - היום הבלוג שלי מציין בדיוק שלושה חודשים להקמתו. כן כן, מגיע לי מזל טוב. זו ההזדמנות לומר תודה לכל הקוראים והקוראות שמפרגנים ומגיבים לכל פוסט ב- danra's vault, בפורומים, בפייסבוק וברשת בכלל. כל פוסט שאני מעלה דורש השקעה רבה ביצירה שלו: מחשבה, כתיבה וצילום, ואתם הופכים את ההשקעה הזו לשווה וכיפית. אז לכבוד היומולדת וראש השנה שיחול בעוד שבוע, העליתי לפני כשבועיים פוסט למנויי הבלוג בו אני מעניקה למי שיבחר את הבושם ההורס והממכר של נרסיסו רודריגז – for her musc‏. המנויה שתתחדש בריח המדהים לראש השנה היא......

אופק של ריחות יוקרתיים חגיגיים

אחד המוצרים שמדגישים ומוסיפים לבידול בין נשים אירופאיות לנשים ישראליות הוא הבושם. נראה שבעוד האישה האירופאית קלאסית תהיה צמודה לבושם אחד מקסימום שניים במשך שנים, האישה הישראלית הממוצעת מחזיקה באוסף מרשים שלא יבייש סניפון של איזה פארם. בהכללה אלו הם מאפייני השוק כאשר האישה הישראלית רוכשת מדי שנה בממוצע כ- 4 בשמים (!). עם נתונים כאלה, אולי זה לא צריך להפתיע שיש מותגים בינלאומיים שבמקרים מסוימים בוחרים להשיק בושם חדש בארץ ואח"כ בעולם. למה? כי כאן יש לא מעט Early Adopters שישמחו להתחדש ולהתנסות בריחות חדשים כך שנוח לבחון את המוצר בשוק קטן לפני השקתו בשווקים הגדולים באמת. סוג של פיילוט מקומי ממוקד. מה שכן מפתיע זה איך לא דואגים בשוק כזה לחלק מספיק דוגמיות שהן כלי נוסף להתמודדות בתחרותיות בין המותגים...

עם כל מבחר הבשמים שיש לנו בארץ אפשר ממש לחשוב שאנחנו מעצמת בישום. ובאמת יש להרבה נשים מן קטע כזה עם בשמים, כמה שיותר יותר טוב ויותר שמח. הבשמים שלהן ממותגים, טרנדים, מעוצבים וכדאי שגם יהיו עם ריח טוב במיוחד... כל פעם ממש דילמה איזה בושם לשים. יש בושם ליומיום, בושם לערב, בושם לסידורים וכמובן בושם יוקרתי ומיוחד שמתקמצנות עליו ושמות רק באירועים ממש מיוחדים...

פרולוג

האמת, אני לא ממש יודעת מה גרם לי דווקא עכשיו להתחיל ולכתוב ביוטי בלוג, אבל הנה התחלתי.

מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לעולם הזה וכבר בגיל 12 קיבלתי במתנה את מוצרי הטיפוח הראשונים שלי, סט קליל לעור צעיר של הלנה רובינשטיין ומצלמה בצבעים שחור וצהוב (הצבע האהוב עלי) שאוכל לתעד מה שיבוא לי. שנה מאוחר יותר קיבלתי את מוצר האיפור הראשון שלי - עיפרון עיניים שחור של לנקום. התחלה איכותית ומבטיחה ללא ספק. מהר מאוד התחלתי לקרוא באופן שוטף את מגזין האופנה Seventeen לצעירות ובשלב הזה כבר לא הייתה דרך חזרה. ההתמכרות החלה.

במשך הזמן החיבה והמשיכה שלי לעולם הזה עברה המון גלגולים, מוצלחים יותר ופחות, אך הם כולם תרמו לי לידע. היום, בין היתר, אני נהנית לעקוב אחר ביוטי בלוגים בינלאומיים באופן שוטף, יש המון מהם וזה אף פעם לא משעמם. תחום הביוטי מאוד מפותח בעולם ויש המון בלוגים אישיים ומקצועיים מדהימים בתחום (לצד המון, אבל המון זבל...). אז החלטתי גם אני ליצור משהו שישקף את הטעם הפרטי שלי (ובשאיפה את הטעם של עוד מישהו) שלפעמים נראה לי מתוחכם ומורכב ולעיתים פשוט ובסיסי.