דוגמיות או לא להיות

מה העניין עם חלוקת הדוגמיות בארץ, אה? החלטתי לכתוב מספר הגיגים, התנסויות ותובנות שלי בענייני דוגמיות בארץ, ואשתדל להיות עדינה... בגדול, הייתי מצפה שכשיוצא מוצר חדש לחברה מסוימת היא תיערך מראש בהתאם ותדאג לדוגמיות שיחולקו לכל המעוניין, אם לא לקידום מכירות אז להיכרות ראשונית לפחות. ואני מדברת על מוצרים חדשים שמושקים, כן? אני אפילו לא מדברת על מוצרי דגל או רבי מכר שהייתי מצפה שתמיד יהיו להם דוגמיות כמו בחו"ל. הרי זה לא הגיוני שתהיה לנו את האפשרות להתנסות במוצר לפני שמוציאים עליו עשרות או מאות שקלים? אבל בארץ קיימת כנראה "מדיניות צמצום/חסר מיוחדת" שאת ההיגיון מאחוריה אני מתקשה להבין. בספורה למשל אני יכולה לקנות ליפ באלם ב- 5 דולר ולקבל 3 דוגמיות בקופה בלי לבקש אפילו... במידה וארצה להתנסות במוצר שאין לו דוגמית בקופסית, הם בשמחה יכינו לי דוגמית מטסטר של המוצר. ואין בכלל מה לדבר על בתי כל בו יוקרתיים דוגמת Neiman Marcus או Saks Fifth Avenue שישמחו להביא דוגמיות גם אם רק ננשום שם או נעבור במחלקת הקוסמטיקה לרגע במקרה (במקרה, כן...).

בארץ? לא... בארץ את צריכה לנסות את הטסטר של המוצר בעמדה בלבד (ויש גם מקרים שלמוצר בכלל לא קיים טסטר, ולעיתים הדיילת אפילו מציעה שנעביר אצבע במוצר חדש למכירה, אבל לא נהיה קטנוניים, כן?). לא משנה שזה אמצע היום ואת מאופרת מלא ויש לך עוד חצי יום לפנייך, מצפים שתהרסי את האיפור בשביל מוצר שלא ברור אם הוא עושה לך טוב בכלל... אז מה יעזור לי למרוח קרם מזין ללילה בחנות, אה? או למרוח מייק אפ אחרי העבודה בסוף היום בשביל לבדוק אם הוא עמיד 15 שעות כמובטח? וממש יש סיכוי שאשים מסכה ירוקה או מסכת בוץ 20 דקות מול כל העולם בשביל לראות אם היא עושה לי נעים. נו באמת...

מדיניות הדוגמיות של היבואנים והרשתות בארץ, מדיניות שהם מנחילים לדיילי ודיילות היופי שלהם, עוד יותר תמוהה בעיני. אולי זו בעצם לא מדיניות, אולי זה הכל מקרי, אך בכל מקרה מדובר על תופעה שאינה מיוחדת לחברה או לרשת זו או אחרת ומקיפה את כל המשווקים הגדולים. הדיילות יודעות יופי לנדנד ולחרפן את הבנאדם עד שהוא רוצה לברוח משם. בלהעיק, לעצבן ולהתיש את הקונה, לא תשיגו את העמלות שלכן יקירותיי. כשלקוחה אומרת שהיא מסתדרת לבד, לא צריך להמשיך ולעמוד לידי ולנעוץ עיניים כאילו היא באיזה מבחן... והדוגמיות? הן מוחבאות עמוק באיזה ארון  או מגרה סודית, הסוואה שלא תבייש את האוצר האבוד של אינדיאנה ג'ונס.

אולי זו המגרה הסודית של הדוגמיות?...

משום מה תמיד כשמתעניינים במוצר כלשהו הדייל/ת בדרך כלל (לא תמיד...) שמח/ה להסביר ולפרט עליו. ברגע ששואלים אם יש דוגמית שאפשר לנסות בבית התגובה דומה. הדיילת לוקחת צעד אחד אחורה, משפילה את העיניים, בוהה בנקודה באוויר ואומרת עם הטיית הראש 'אני מצטערת, באמת שאין דוגמיות'. השילוב של הצעד אחורה, הבהייה באוויר והטיית הראש עם ה'באמת' במשפט, משמעותו שברור גם לה וגם לי שבמגרת ההפתעות יש מיליון דוגמיות, לא יודעת למי, פשוט לא בשבילנו...

לא ברור מה העניין של דיילות החברה לא לחלק דוגמיות של מוצרים, במיוחד חדשים, הרי מה יש להן לעשות עם כל הדוגמיות? לפרגן אותן לעצמן ולחברות? משום מה הן מתייחסות לדוגמיות כאילו הן מצ'פרות את הלקוחה אם הן נותנות... צ'ופר? נו באמת... מה כיף בלהשתמש בדוגמיות בכלל? הכי נוח להשתמש במוצר בגודל רגיל ואם כבר, פינוק מרענן זה אולי מוצר מוקטן לא דוגמית. אני אקח דוגמית רק אם אני באמת רוצה לנסות מוצר, זה ממש לא נראה לי צ'ופר כלשהו. ואני אפילו לא אתייחס לקטע של שתמיד "לא נעים" לבקש דוגמית, כאילו נותנים לך תחושה של גרידיות...

טוב, אחרי שפרקתי באריכות את מה שהצטבר (לא תכננתי שזה יהיה כל כך ארוך...), אתן גם דוגמאות נקודתיות יותר ובחרתי במייק אפ כדוגמה הולמת. אני חושבת שמייק אפ זה מוצר שחובה להתנסות בו קודם וממש לא פשוט להתאים אותו: גוון, מרקם, כיסוי וכו'. הרי כבר כתבתי בעבר שזה מוצר שתמיד נמשיך לחפש את המושלם ביותר. בחרתי לכתוב של שני מקרים בולטים שישמשו דוגמה למה שקורה בשוק דווקא משתי חברות שאני נאמנה להן כבר שנים רבות, ושכתבתי על מוצרים שלהן בפוסט הקודם, כך שאי אפשר לחשוב שיש לי איזה משהו עליהן.

קליניק : עד שכבר השגתי דוגמית, הצבע לא התאים בכלל...

נתחיל עם הדוגמה הקלה יותר. אני זוכרת כשקליניק השיקו את המייק אפ Even Better בסוף השנה שעברה, איזה ציפיות וכמה רעש סביב זה היה בעולם וגם בארץ. גם נראה היה שהחברה דאגה שיהיו דוגמיות של המייק אפ בנקודות המכירה. אבל מה בחורה ממוצעת צריכה לעשות בשביל לקבל את הדוגמית? זה ממש משתנה ממקום למקום. בשתי נקודות מכירה שבאתי וביקשתי הדיילת הביאה לי (לאחר כמובן פמפום מאסיבי שזה המייק אפ הכי טוב EVER!). בשתי נקודות אחרות הדיילת אמרה שאפשר לנסות רק את הטסטר ובנקודה אחת הדיילת נשבעה לי שאין בכלל דוגמיות של זה ושבאמת (זוכרים את ה"באמת" ממקודם, כן?...) היא הייתה שמחה להביא לי אם היו... בכל מקרה, לאחר סיבוב בשני קניונים וחמש נקודות מכירה הייתה נקודה אחת בלבד בה גם הדיילת הביאה לי דוגמית וגם היה את הגוון שלי. חמש נקודות מכירה הייתי צריכה לעבור בשביל לקבל דוגמית אחת! מה בסה"כ ביקשתי? להסתיר את הפיגמנטציה, לא לעבור מרתון. ולחשוב שאם הייתי נופלת בניסיון הראשון שלי על הדיילת היחידה שהביאה לי את הדוגמית הנכונה, עוד הייתי ממש מתרשמת מההיערכות השיווקית שלהם... אז הכוונה של קליניק עם הדוגמיות אולי הייתה טובה – הביצוע לא משהו. ובכל מקרה אני ממליצה לחברה שלא משנה מה המדיניות שהחלטתם עליה, כדאי שהיא תופץ בצורה אחידה לכל הדיילות.

במקרה של קלרינס שמשווקת בלעדית ע"י הסופר פארם התופעה צורמת אף יותר. מדוע? כי המשמעות היא שבכל מקרה של רכישת מוצר של קלרינס הרווח יהיה של הסופר פארם, גם אם אתנסה או אקח דוגמית מסניף אחד וארכוש את מוצר בסניף אחר.

הדוגמה הטרייה היא המייק אפ החדש Everlasting של קלרינס שהושק לאחרונה. כמה רעש שהם עשו וכמה יח"צ ופרסום... אז זרמתי עם העניין בכיף והחלטתי לדגום אותו. אבל מה חשבתי לעצמי?? זה היה כמו לצאת למשימה בלתי אפשרית כי כולן אמרו שאין ברירה ויש לנסות אותו רק בסניף כי אין דוגמיות, ואני מדברת על 4 סניפים שונים של סופר פארם שניסיתי, כך נראה שזה לא מקרי, זו מדיניות. אפילו מעט מייק אפ בקופסית הן מסרבות לתת, ואני לא מבינה מה זה משנה, הרי במקום להשתמש בטסטר בסניף אני אקח מעט מהטסטר בקופסית לנסות בשקט מהבוקר על פנים נקיים בבית, בכל זאת הבטיחו שעות של עמידות, כן? דיילת אחת אפילו הביאה לי כאילו מתוך "רחמים" דוגמית של קרם עיניים לעור בוגר ועם קמטים, ממש לא הפריע לה שאין לי קמט אחד בעיניים. אז גם לא קיבלתי דוגמית מייק אפ שרציתי ובמקום זה קיבלתי אנטי אייג'ינג? זה היה קצת מעליב... נו שוין...

דוגמית רחמים של קלרינס:

קרם עיניים לעור בוגר. בשבילי??? WTF?...

אז ככה החברה נערכה להשקת המוצר? שפכה ים כסף על הפרסום ולא חשבה לרגע לדאוג לדוגמיות? ואתעלם מהעובדה שבכל סניף קיבלתי אינפורמציה שונה לגמרי על המוצר. למשל דיילת אחת אמרה שהגימור מאט, אחרת אמרה שהוא קטיפתי ואחרת שהוא מבריק טבעי, מה זה? אולי בעצם כולן צודקות (כן, ממש...), אבל לא יותר הגיוני שידברו בשפה אחת? ושלא יטעו לפחות? ואני לא מדברת אפילו על דיילת אחת שלא ממש ידעה להסביר לי על המוצר, ואני מדברת על דיילות של קלרינס, כן? לא דיילות כלליות במחלקת קוסמטיקה. וממש לא נראה לי הגיוני שדיילת מבוגרת בעלת עור נפול ומלא קמטים תגיד לי שהיא משתמשת במייק אפ והוא נהדר וכדאי לי. הלו?? עומדת מולך אחת עם עור מתוח, קורן ובריא. מה הקשר בינינו בדיוק? אם הוא טוב לך זה כנראה מוצר שלא ממש יתאים או יבוא לי להשתמש בו, נכון? קצת טאקט אם רוצים למכור.

ובשביל קצת טעם טוב, ובשביל להראות שאפשר גם אחרת, הנה מקרה חריג שקרה לי בחודש שעבר: הסתובבתי עם חברה בקניון ונכנסנו לאחת הרשתות ונתקענו ליד הסטנד של סיסלי. הדיילת שהייתה אסתטית ומרשימה הייתה אדיבה ולא מעיקה ומנדנדת. כששאלנו מה חדש היא הציעה באדיבות שניקח דוגמית של מספר מוצרים ונתנסה. חברה שלי חובבת ותיקה של מוצרי סיסלי לקחה שתי דוגמיות ואני סירבתי כי אני לא מוצאת טעם בלקחת דוגמית ממשהו שאני לא צריכה כרגע ואין לי כוונה לקנות. בהמשך ולאחר חיטוט מסיבי שלנו בסטנד ללא הפרעה של הדיילת ששמחה לעזור רק כשפנינו אליה, חברתי רכשה שני מוצרי איפור יקרים להחריד (ועל התמחור של מוצרים בארץ בפוסט אחר...). זה כמובן לא אומר שכל הדיילות של סיסלי ככה, אבל עדיין מאוד הופתענו. בהחלט חווית רכישה נעימה. אין ספק שנחזור לקנות אצל הדיילת הזו.

סיסלי: חוויה מפתיעה

מה שמפתיע כאן בעצם זו העובדה שאני יכולה לקחת מדיילת של סיסלי דוגמית ולרכוש בסניף אחר של רשת אחרת ואיזה עמלות חבל"ז יהיו לדיילת שלא התאמצה עלי, נכון? אז סיסלי הסופר יוקרתית מפרגנת בדוגמיות וקלרינס שכל הרווח הולך לסופר פארם לא??? שמישהו יסביר לי את הרציונאל. בעצם, מה הבעיה שכל הדיילות ינהגו כמו הדיילת של סיסלי? אם הדיילת לא רוצה להיות אקטיבית, אז לפחות כשמבקשים במכוון דוגמית קיימת של מוצר מסוים שתתן אותה בלי פרצוף מופתע כאילו "איך העזנו לבקש בכלל"... בכל מקרה אדגיש שוב שאלו היו רק דוגמאות לתופעה שקיימת ברובן המכריע של חברות הקוסמטיקה בארץ. לצערי כמובן.

וואו – כמה טסטרים ללקים! 

ולסיום – לקים. ידוע שאין דבר כזה דוגמיות ללקים ושגם בדרך כלל אין ללקים טסטרים וזה בסדר, מקובל. מה שלא ברור לי זה איך לא פעם ולא פעמיים ראיתי דיילות בסניפים של רשתות שונות שמתייחסות ללקים למכירה כאל טסטרים ונהנות מהם כאילו היו שלהן באופן פרטי. כך גם עם האצטון, וצמר גפן יש הרי בדוכנים של כל חברה, ממש הסתדרו בחיים. מה זה?? שלא לדבר בכלל על חוסר הסטריליות של המוצר והפטרת ושאר מנעמים שאולי עוברים אלי עם רכישת הלק, מזעזע גם הזלזול של הדיילת שמורחת את הלק מול הלקוחות כאילו כלום. האם אנחנו בעצם קונות מוצר משומש בכל פעם שאנחנו קונות לק? מחשבה מבעיתה. על היבואנים, החברות והרשתות לרענן בדחיפות את הנהלים בעניין ולא פחות חשוב – לאכוף אותם. זה לא מכבד אותם ולא את הלקוחות שלהם.
 

אני מקווה שאולי משהו מהדברים כאן, אפילו טיפה, יקלט איפה שצריך על מנת להפוך את הרכישות שלנו לידידותיות יותר מתוך ניסיון אישי מקדים. אתם הרי מבינים שללא מעט מאיתנו, שלא מתאים להן/ם היחס הזה, יש את האופציה לרכוש בסופו של דבר את המוצרים האלו בחו"ל, כן?... (שלא לדבר על מלא דוגמיות שנקבל או על התמחור, אבל כפי שציינתי בדוגמת סיסלי, זה כבר לפוסט אחר...). ועד שמשהו יקרה כאן, מצורף הפעם סרטון עבור הרוכשות/ים מוצרים מאתרים בחו"ל, שמסביר איך בפשטות אפשר לקבל בקניה כמעט בכל אתר הטבה (דוגמיות, הנחה, משלוח וכו'). אני תמיד משתמשת בזה. מזל שתמיד יש ברירה ושלפחות בחו"ל התפיסה הצרכנית מתקדמת ומפותחת יותר.

Print Page