14 בספטמבר 2010

סופר טרופר



נותני שירות סובבים את חיינו בכל מקום אליו נפנה: מלצרים, מוכרים, נציגי שירות לקוחות, דיילים וכו'. במשך כל השנה יש לנו מגע שוטף איתם פיזי, טלפוני או אינטרנטי. בדרך כלל יש לנו מה לומר על טיב השירות, התעוזה ולפעמים החוצפה של נותני השירות. אבל האם זה מפתיע לאור העובדה שאנחנו ידועים כאומה טמפרמנטית? כשהתרבות שלנו לא בדיוק מגיעה באופן טבעי ממקום מעודן ורגוע וכשהלחץ טבוע בנו כל כך עמוק? בעצם זה רק הגיוני שגם נותני השירות וגם צורכי השירות יהיו טמפרמנטים במקביל, לא?... האמת שאני אף פעם לא הייתי מלצרית, מוכרת או נציגת שירות לקוחות, אבל בסופו של דבר כולנו נותנים שירות כזה או אחר למישהו או למשהו במסגרת העבודה שלנו, גם אם זה לא לכל עם ישראל. אז אולי לכבוד השנה החדשה ובהשראת עשרת ימי התשובה עכשיו, נחתה עלי המוזה והחלטתי לפרגן לחלק מנותני השירות עימם אנחנו במגע תכוף - העובדים בסופר. במקרה שלי: הסופר פארם והשופרסל, שניהם ברחוב ויצמן בתל אביב ועל הדרך גם להזכיר מוצרים שאני קונה שם. הכותרת שבחרתי לפוסט אינה מקרית ומי שלא יודע המשמעות של סופר טרופר (כן, כמו מהשיר של ABBA) היא זרקור אור העוקב אחרי אנשים, ממש כמו שתקראו בפוסט הזה. ולפני שתקפצו ותשאלו איך אפשר לפרגן לרשתות האלה, אני חייבת להדגיש שכל מה שאני כותבת הוא מנקודת מבטי ומתייחס לסניפים המוזכרים בלבד ולא משליך בהכרח על סניפים אחרים של הרשתות האלו. וחוץ מזה מה שעושה את הסניפים האלה למוצלחים לדעתי זה לגמרי צוות העובדים שם - סופר טרופר, כבר אמרתי?...

אז אתחיל בסופר פארם בשכונה שלי שעבורי הוא הסניף הנעים ביותר של הרשת וביקרתי בלא מעט סניפים בארץ. הסניף קטן ואישי, הוא פתוח עד שעה מאוחרת בכל ימות השבוע ויש בו הכל. חלק מהעובדים שם נמצאים כבר מספר שנים ואני אוהבת את זה. מכירים את הלקוחות הקבועים ועדיין הם סבלניים וחביבים כאילו אתמול התחילו לעבוד בסניף. במחלקת הקוסמטיקה הדיילות (שמתחלפות לעיתים) מצד אחד לא מתעלקות ומעצבנות ומצד שני ישמחו לעזור בכל דבר. הסדרנים/ות תמיד עוזרים, מזמינים מה שחסר וגם מודיעים טלפונית ברגע שמגיע. ובבית המרקחת כולם חביבים ומקצועיים. אני גם מחבבת את נועה אחראית המשמרת שתמיד עוזרת ובחיים לא ראיתי שהיא רוטנת או משהו. את השוטטויות שלי להתעדכנות בחידושים אני עושה בדרך כלל בסופר פארמים מרכזיים כמו ברמת אביב או דיזינגוף סנטר, אולי כי יש לי תחושה ששם יש הרבה דברים חדשים ומבצעים שאין בסניף שלי. תאמינו לי – אין בפארמים הגדולים כלום שאין בפארם הקטן שלי. לכן את הקניות בפועל תמיד אעשה בסניף ליד הבית. זה נוח ונעים בהרבה. הכל אני קונה שם: מוצרי ניקיון, טואלטיקה, תרופות וכמובן גם מה שיש רלוונטי במבצעים...

בין הדברים הקבועים שאני קונה בסופר פארם זה נייר טואלט לילי אלוורה (כ- 45 ש"ח). תאמינו לי שניסיתי לא מעט ניירות טואלט שקיימים בשוק אבל תמיד אני עם הלילי אלוורה. אני הכי מתחברת אליו, אוהבת את המגע שלו, את הריח ואת הצבע. חוץ מזה שהוא גם מתאים לוילונות באמבטיה... אומרים שיש מוצרים שיש נאמנות אליהם ויש מוצרים שאין. זה אחד המוצרים שידוע שאין ממש נאמנות אליו, אבל לא במקרה שלי. אני תמיד אשתמש בלילי הירוק שלי. אני זוכרת שפעם בלימודים באוניברסיטת ת"א הייתה מרצה מתחום הפרסום שהציגה Case Study של חברה לנייר טואלט שהוציאה מוצר חדש והם היו צריכים למתג אותו וליצור קמפיין פרסום מתאים. היא סיפרה שהמטרה שלהם הייתה לבנות נאמנות למוצר ע"י העיצוב ושיהיה קל לזהות אותו, כך שכשיגיע לקוח ויעמוד מול המדף עם המוצרים של מגוון החברות, העיניים שלו אוטומטית ינדדו למוצר שלהם. באותו רגע נזכרתי בפעמים שהגעתי לסופר פארם ולא היה את הלילי אלוורה. עמדתי פשוט חסרת אונים. ממש לא ידעתי מה לעשות. מה, לא יהיה לי נייר טואלט בבית עוד יומיים כשיגמר? קטע פתטי משהו.. מזל שבסניף שלי אני יכולה להזמין מה שצריך,זה יגיע מהר והם גם יתקשרו להודיע. מה שכן, כדאי שבלילי יפסיקו להחליף את עיצוב המוצר הזה כל יומיים. וחוץ מזה יש לי עוד המלצות פרקטיות איך לשפר אותו שלא קשורות בהכרח לעיצוב...

לילי אלוורה: הצבע מתאים לוילונות באמבטיה

מכל העובדים בסופר פארם הכי מרכזי עבורי היה קוסטה הרוקח שקודם לאחרונה ועבר לסניף גדול יותר בצפון העיר. למה זה טוב? מי יטפל בי עכשיו?? קוסטה היה תמיד החוו"ד הראשון שלי. למה לקבוע תור לרופא אם אפשר לרגע לקפוץ לקוסטה שיגיד אם יש פתרון או שאין ברירה וצריך ללכת לרופא? קוסטה הוא זה שייעץ לי בטיפול בדלקות עיניים שלי מהעדשות, באיזה מרשם לבקש מרופא העור לכתמי הפיגמנטציה שלי משיזוף של שנים (שריטת פוארטו ריקו מכה שוב...), מה המילה האחרונה בטיפול בהרפס לשפתיים ומה לא. אני זוכרת שפעם מזמן באתי לקחת את הגלולות שלי והוא אמר לי שבדיוק נגמר והם הזמינו וזה יגיע עוד כמה ימים. הבטתי בו בפרצוף המום ומזועזע (יש לי קטעים דרמטיים שחבל"ז, הייתי צריכה להיות שחקנית או משהו...) ואמרתי לו 'מה?? אם מחר לא יהיו לי גלולות אאלץ להשתמש במבצע שיש עכשיו על הערכה לבדיקת הריון, נראה לך?' (במקרה כזה אפשר לתבוע את הסופר פארם על מזונות אולי??...) כמובן שקוסטה הרגיע אותי וכבר באותו ערב היו לי הגלולות! אז אפשר להבין למה התבאסתי מהקידום שלו, אבל אני מאחלת לו המון בהצלחה ושמחה עבור הלקוחות החדשים שלו שקיבלו מציאה של ממש. ומשאלה לשנה החדשה - שלא יגיעו לסניף שלי קונים מזדמנים שחונים אחד על השני ברחוב ויוצרים פקק גם בכביש וגם בתור לבית מרקחת...

ונעבור לסופר שאני מגיעה אליו לפחות פעמיים בשבוע – 'שופרסל שלי' (כן, של "הביוקר" למפונקים כמוני). אני לא מאלה שקונים כמויות אלא אני קונה קצת בכל פעם שיהיה הכי טרי שאפשר. לסופר אני כמעט תמיד אגיע בלילה לאחר שיעור ספינינג בחדר הכושר לפני שאני חוזרת הביתה, מאוד נוח ופרקטי. רבע שעה אני שם בממוצע בכל ביקור. מדובר על סניף לא גדול של שופרסל אבל יש בו כל מה שאני צריכה. הקניות שלי די קבועות ושיגרתיות אז זה די שידור חוזר כל פעם עבורי, פשוט לעשות את הסיבוב הקבוע, לאסוף את הדברים, לשלם ולצאת.

אין זמן להתפנק על הפוך.
ג'ייקובס: הקפה נמס הכי מוצלח שיש בסופר

אחד המוצרים הקבועים שלי שנגמרים לי מאוד מהר זה הקפה שלי - ג'ייקובס (כ- 46 ש"ח). אני לא יכולה לומר שאני שותה כל בוקר ממנו, כי לרוב אני שותה הפוך ממכונת האספרסו ונהנית מכל רגע. אני אוהבת את הקפה שלי חזק ובדיוק בטמפרטורה לשתות אותו עם מעט קצף. אבל בימים שאני ממש ממהרת ואין זמן להתפנקויות הג'ייקובס תמיד יהיה שם בשבילי. אני גם מכינה ממנו קפה קר מהיר בקיץ. זה הקפה נמס הכי מוצלח שמצאתי והוא נהדר.

ובכלל, הקניות שלי בסופר לא היו אותו הדבר בלי אילוש. אני לא יודעת בדיוק מה הגדרת התפקיד שלו וזה לא ממש משנה. בשבילי הוא "הקוסם" הוא תמיד קשוב, עוזר, יודע איפה כל דבר נמצא ואם חסר הוא יזמין אותו ויעקוב. גם אם יש איזה יוגורט שבערך אני ועוד שני אנשים צורכים מאיזו מחלבה בצפון, הוא יזכיר לי גם חודשיים אח"כ, כשאני כבר הספקתי לשכוח, שהוא עוקב ומחכה לזה ושהוא לא שכח. מדהים. וזה לא שהוא מתייחס ככה רק אלי, הוא ככה לכל הלקוחות. אבל לכל אחד הוא נותן את ההרגשה שזה במיוחד בשבילו ושהקרקרים נטולי הטעם והריח שהלקוח ביקש הם הדבר הכי חשוב לו בחיים כרגע! מדהים. אם לכל סניף של כל רשת בכל תחום היה אילוש כזה, החיים היו קצת יותר קלים והעולם היה קצת יותר נחמד וסבלני. ריבה וטניה מהמעדנייה, כל אחת במשמרת שלה, רואה אותי ואוטומטית יודעת להכין לי את ההזמנה של הגבינות שאני אוהבת במשקל הקבוע בעובי הקבוע. אני רק צריכה לחייך מאחורי התור הארוך, אין צורך לומר כלום. אפשר להמשיך בקניות מה שחוסך את ההמתנה בתור לגמרי וכשאחזור לשם ההזמנה שלי תהיה מוכנה כמובן. יורי ממחלקת ירקות יודע שאני אוהבת מלפפונים ופלפלים אדומים חלקים וקשים בלי פגמים בכלל. ואם אין בנמצא כאלו כי הגעתי מאוחר הוא יצטרך לדאוג לי לכמה במיוחד, אחרת מה אני אעשה?... ומנצחות על הכל עובדות השירות לקוחות שתמיד שמחות לעזור ולא רוטנות. תמרה למשל רגילה כבר שאני שוכחת דברים וצריך לתקן חשבון כי אני מעופפת בשעות כאלה מאוחרות. היא תמיד תעזור ואף פעם לא תיתן לי מבט של "נו מה יהיה איתך, לא תלמדי אף פעם שכשיש הנחה כדאי לנצל אותה"?

במקסימום השומר ימצא בתיק גרביים שסבלו בשיעור ספינינג...

בכל מקרה הבנתי שהגיע לא מזמן מנהל חדש לסניף. אני לא מכירה אותו אבל מאחלת לו בהצלחה. עם עובדים כאלה, איך אפשר להיכשל? האמת בעצם, שרק השומר קצת מפחיד אותי, למה הוא אף פעם לא מחייך?... ואגב, מה זה בכלל הקטע הזה שבודקים לנו את התיק בכל מקום? בדקו כבר בכניסה לקניון, אז גם בסופר? מה יש לי כבר שם קלצ'ניקוב? איזה אקדח סמית ווסון קטן וסקסי?? במקסימום הוא ימצא גרביים שסבלו שעה בשיעור ספינינג... ואחרי כל כך הרבה שנים הודות למצב הביטחוני "הרגוע והשלו" בארצנו הקטנטונת, אני אמנם כבר פותחת את התיק באופן אוטומטי, אבל אני בחיים לא אתרגל לזה. זה פשוט מצב לא נורמלי, אבל נשמור את זה לפוסט אחר...

הברקה של מגה בעיר: 'המאחורה' של הקבלה

ולסיום הפוסט הארוך, משהו קטן ומגניב. יש מספר מוצרים שלא נמצאים במגוון של השופרסל ולכן פעם בחודש אני קופצת לסניף 'מגה בעיר' שבדיזינגוף סנטר לעשות השלמות. בכל מקרה, לא מזמן כשקניתי שם שמתי לב שיש משהו מודפס על הקבלה מאחור, שהוא לא מבצעים ופרסומות משעממות. כל מיני סלוגנים חביבים שעושים טוב ומחזירים את הפוקוס לדברים החשובים באמת - אנחנו, הברקה של ממש. מה שמוזר זה שהם כתובים בלשון נקבה בלבד. תודה לרחל מנהלת שרות הלקוחות המקסימה שעזרה לי לאסוף כמה לצילום.  בכל מקרה, לצערי הבנתי שבמגה בעיר מסיימים עם זה, חבל. מקווה שיחליטו להחזיר לכל השנה, תמיד נשמח לתזכורות מעודדות ומפרגנות.

גמר חתימה טובה.


Print Page

52 תגובות:

  1. טל סובל14.9.2010, 12:46

    הבלוג שלך זה אחד הבלוגים שאני הכי אוהבת.
    מאוד נהנית מהכתיבה שלך וכמובן גם מהמוצרים שאת ממליצה עליהם, כבר קניתי כמה בהמלצתך (בגללך) שתהיה לך שנה מתוקה ומלאה בפוסטים.

    השבמחק
  2. וואי, תודה טל, איזה כיף לשמוע :-)
    שנה טובה ומאושרת שתהיה לך!

    השבמחק
  3. דנרה, את נהדרת! מאוד אהבתי את הפוסט.

    השבמחק
  4. יופי של פוסט דנרה, כיף לפרגן.
    אנחנו בבית מכינים קפה קר עם הנספרסו (זיהיתי בתמונה) יוצא מעולה יותר מבית קפה.
    אם את רוצה את המתכון, רק תגידי:)

    השבמחק
  5. צודקת אורית, בהחלט עושה טוב לפרגן.
    גם אני מכינה עם הנספרסו קפה קר (כתבתי על זה בפוסט "התרעננות קרירה"). אבל כמו שציינתי פה , מדובר על קפה קר מהיר :-)
    ובטח רוצה מתכון!

    השבמחק
  6. קפה קר. מה ואיך:
    כוס גבוהה (כפולה בגובה של משקה קיץ)
    כוס קטנה למזיגת שוט אספרסו.
    למלא את הכוס הגבוהה עד חצי מהגובה בקוביות קרח קטנות.
    להכין בכוס הקטנה שוט של אספרסו, למזוג לכוס הגבוהה.
    למלא את הכוס הקטנה במים מינרליים למזוג לכוס הגבוהה.
    למלא את הכוס הקטנה בחלב קר (או וניל) למזוג לכוס הגבוהה. לערבב ולשתות מהגבוהה כמובן:)

    השבמחק
  7. וואו, תודה, זה בהחלט שונה מאיך שאני עושה.
    שלך נשמע הרבה יותר מבטיח, ינוסה בהקדם!
    אפשר גם לעשות עם קפסולות נספרסו בטעמים.
    תודה אורית!

    השבמחק
  8. איך את תמיד מצליחה להפתיע אותי עם הפוסטים, אין דברים כאלה!!
    אז ככה, אני "לא תוצרת הארץ", אבל ב-10 השנים שלי כאן בהחלט נעשיתי טמפרמנטית כמו כל הסובבים :) גם בתור צרכנית וגם בתור נותנת שירות.
    אפילו החתול שלי הוא טמפרמנטי משהו ותמיד דורש שירות הכי טוב שיש :)))
    בתור נותנת שירות אני יכולה להגיד שזה לפעמים מהנה אפילו יותר מאשר לקבל, ולפעמים.... OMG, פשוט לדפוק את הראש בקיר.
    הלוואי ויכולתי להגיד מילים כאלה חמות על הסופר שליד הבית (גם שופר סל) וגם על ניו-פארם וסופר-פארם שבאיזור. יש לך מזל עם שלך.

    השבמחק
  9. שמחה תמיד להפתיע עדן!
    אם לא היית נטמעת ומשתלבת בארץ לא הית הופכת לטמפרמנטית, מה שאומר שאת כמו כולנו למרות שאת "טרייה" :-)
    ותאמיני לי, כל הכבוד לך ולכל מי שבוחר לעסוק באחד מהמקצועות האלה, צריך אורך רוח והרבה סובלנות, אני בטוח לא הייתי שורדת יום...
    ברור לי שקשה לפרגן לרשתות האלו ולכן גם סייגתי את זה בהתחלה, ממש לא הייתי שלמה עם הפרגון לרשתות עצמן, אבל כמו שכתבתי, מה שעושה את הסניף זה לגמרי העובדים שלו, כך שיכול להיות שהסניפים שהזכרתי ישתנו מתישהו לגמרי...

    השבמחק
  10. עצרתי את הקריאה באמצע בשביל לכתוב לך שאת מותק אמיתית! באמת :)
    אני חושבת שזה מקסים שאת מפרגנת לאותם אנשי שירות.
    רובם עבורנו "אנשים שקופים" כאלה. שאנחנו רואים אבל לא ממש רואים.
    כיוון שאני לא נאמנה לסופרים וסופר פארמים וכאלה אז אין לי אנשי שירות קבועים שאני נתקלת בהם באופן קבוע.
    ואולי חבל שאין לי כאלה.

    אני כ"כ מבינה את ההעדפה שלך למקומות קטנים שנותנים את היחס האישי, גם אם עולה טיפ טיפה יותר. יש בזה המון! זה בדיוק מה שמשמר את אותו מקום קטן כ live and kicking ולא יבש וסגור..

    קפסולות הקפה שלך עשו לי עיניים לגמרי.. האם מדובר בנספרסו?
    אם כן, מה עושות שם קפסולות של וולוטו (החלשלש? שאגב אני אוהבת..) קפסולות ירוקות?! כאלה אני לא מכירה! ואני מודה שאת השלישי לא ממש קלטתי, ריסטרו? (פחות אהוב עלי..)
    אם את בקטע של חדשים יש להם עכשיו משהו מוגבל (שונאת קולקציות מוגבלות!) שהוא אקסטרה-חזק. שווה לבדוק, לא?

    פעם היה (אולי עדיין יש?) טור בזמנים מודרנים של דניאלה שמי. בתקופה שהייתי גרה בבית (=הייתי נתקלת בעיתון) הייתי קוראת באדיקות.
    מזמן מזמן היא כתבה שהיא היתה בחו"ל עם חברים וציינה בפניהם בגאווה גדולה שהיא "התנתקה לגמרי!" שהיא לא מקשיבה לחדשות בארץ, ולא קוראת עיתון, לא חוקרת בטלפון אף אחד. שקט.
    ואז כשהיא באה להכנס לאנשהו (בחיי שאני לא זוכרת לאן) אוטומטית כשראתה את השומר בכניסה היא פתחה את התיק לרווחה.
    השומר היה המון לגמרי, אבל החברים ראו את מה שחשוב - העיתון שבצבץ לו שם החוצה
    :)
    לא הגיוני אכן, אבל גם אני מודה, אני רגילה לגמרי..

    ממש אהבתי את הסלוגנים! חבל שלא משאירים אותם באופן קבוע!
    אגב, זה מזכיר לי שאני חושבת שב H&O חשבו על משהו גאוני שלא ברור לי למה לא אומצו ע"י כל רשתות הביגוד בארץ ובעולם - במקום הסלוגן הנחמד הסבר מה אומרים הסימנים ההזויים האלה על תוויות הבגדים!
    בחיי שמעולם לא התעמקתי בהם, ולא הבנתי מה הם אומרים.
    אצלי כל הבגדים עוברים אותה כביסה (גם אם לא יחד..)
    אצלי שום דבר לא עובר גיהוץ (לא מגהצת, נקודה!), הכל עובר כביסה של 40 מעלות (גם מה שכתוב 30 וגם מה שכתוב מים קרים או כביסה ביד) והכל עובר אח"כ למייבש.
    מה שלא עומד בסטנדרטים עדיף שלא יכנס לארון מלכתחילה. ואם הוא נכנס, שיתיישר לקו של כולם.

    נהנתי מהפוסט :)

    השבמחק
  11. מיטלי איזו מלכה את, כתבת מיני פוסט ברגע!
    תודה על המחמאות אבל מותק אני בטוח לא, אני הכי טמפרמנטית והכי ישראל טייפ. טוב, אולי לא הכי אבל בהחלט דגם מייצג כלשהו. אולי בגלל זה הרגשתי את הצורך לכתוב את הפוסט הזה שהוא שונה יחסית מהפוסטים האחרים.

    אני מאוד אוהבת מקומות אינטימים ומוכנה בשביל הנוחות והשירות האישי לשלם יותר. לטווח ארוך זה חוסך זמן, כסף ועצבים. אין מצב שתתפסי אותי עושה קניות בסופר ענקים או בסופרים הסופר זולים. אין לי חווית קניה שם, וגם בשביל קניה פיצית אני צריכה חווית קניה.

    הקפסולות בהחלט נספרסו. והתשובה לשאלתך:
    ה- Arpeggio הסגול הוא הקבוע החזק והאהוב עלי ביותר. ה- Volluto הזהב הוא לאורחים בעיקר שרוצים אספרסו (קצר/ארוך/כפול) לא חזק. הירוק הוא ה- Limited Edition והוא מעט חמצמץ. לא רע בכלל. לא חושבת שיש אותו יותר. הגיעה קפסולה חדשה בשם KAZAAR בדרגת חוזק 12 ואני צריכה לדאוג לי לכמה כאלה בבית כי גם היא Limited Edition.

    העניין עם השומר מטריף אותי, אני נכנסת לדריכות כל פעם שאני מגיעה לסופר עד שאני עוברת אותו. היה שם עד לפני חצי שנה שומר רוסי מבוגר רזה חמוד ויום אחד החליפו אותו בשומר רוסי מבוגר שמן מפחיד... אולי בעצם הם רק התחלפו במשמרות, לא יודעת כי אני מגיעה רק בלילה...

    מה שאת אומרת על H&O לא ראיתי כי אני לא קונה שם, אבל יש משהו דומה בזארה כבר שנים. אני כמוך, לא מגהצת כלום, מכבסת הכל ב- 40 מעלות, אבל ייבוש? רק טבעי בחבל. לא אוהבת את המגע של הבגדים אחרי המייבש. מסכימה איתך שכדאי שהבגד יעמוד בסטנדרטים, האמת שנדיר שאני קונה בגדים שצריכים גיהוץ ובדרך כלל בגלל זה הם נלבשים רק פעם פעמיים...

    ותודה בובה, כיף תמיד לקרוא את התגובות שלך :-)

    השבמחק
  12. באמת חצי פוסט דפקתי פה הא? חחחח

    אני חושבת שגם "איזראלי טייפ" (כפי שפרויד ודאי היה אומר) מגיעים על סקלה. יש איזראלי טייפ כבד, ויש איזראלי טייפ לייט וגם מדיום! (רק הכבד לא הלך לי הא?)
    אז כנראה שאת מדיום-לייט (דוגרי הפכתי פה את הישראלים לשניצלים או סטייקים לפחות!). כי כמו שאמרתי, נותני השירות נחשבים "האנשים השקופים" ורוב האנשים לא מייחסים אליהם חשיבות בכלל, בטח שלא זוכרים את השמות שלהם בע"פ ויכולים לתאר לך סיטואציות איתם...

    אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לטיב טעם. הייתי מזועזעת! כ"כ הרבה אנשים במקום אחד. גועל נפש. אני להופעות לא מסוגלת להגיע בגלל ריבוי האנשים (לא ממש אגרופובית כמו בעלת אישיות אנטי חברתית חחח סתם סתם..). היום זה נורמלי יותר. ואני מסוגלת להכנס לשם, בעיקר כי יש שם דברים שאין במקומות אחרים. וגם כי אני נזכרת לעשות קניות תמיד בשעות ששום דבר חוץ מטיב טעם והילו פתוח..
    אני לא חזקה בקניות.
    אצלי המזבה נראה כאילו אני ערוכה למלחמה - הכל קופסאות שימורים, אורז וכאלה. עד לאחרונה היו פה גם מצבורי מים (כי אני קונה מים אבל לא שותה אותם לרוב) והיה גם איזולירבנד חבלה (לאטום את החלונות? חחח) אבל אני חושבת שלא טרחתי להעביר אותו דירה.
    קניתי אותו מסיבות הזויות לגמרי - להדביק לאמא של אריק את האוזניים. אל תשאלי! אני יכולה לציין שעשיתי את זה פעם אחת. ולא, לא כאב לה.. אבל היא היתה נראית כמו דודה של מישהו..

    ובמעבר חד לקפה..
    לא ממש ראיתי שזה הארפג'יו (הגוון לא היה ברור מהתמונה). אחד האהובים עלי ללא ספק. אני חושבת שאני אוהבת הכי הרבה ערביקה טהורים. כמו הוולוטו שהיה ה All time favorite שלי המון זמן. כי אני בניגוד אליך שותה קפה חלש בדר"כ :) עכשיו האמת יש לי בעיקר מהסידרה הזאת של פירותי, מתוק ומתובל.. והכוונה היא מוס ערמונים (מתוק), עוגת זנגויל (מתובל) ומשהו משמש.. (פירותי). שנה שעברה גם היו טעמים מגניבים, היה תפוז עם שוקולד או משהו כזה, והמתוק היה מגניב, אני אפילו לא זוכרת. והיה גם עוד אחד עם זנגוויל.
    אגב, שנה שעברה קיבלתי במתנה (מתוכננת) את האירוצ'ינו. כזה פינוק :) אני אמנם לא משתמשת בו הרבה יחסית. אבל כשרוצים "להרביץ" בהפוך זה "ה"דבר ללא צל של ספק!
    ואני לא הולכת לנסות את קזאר. את מוזמנת לטעום לדווח ;)

    אצלי, בתור בעלים של כלב עם שיער קצר (= נתקע בכל דבר ולפעמים אפילו דוקר!) חייבת להעביר הכל במייבש. אחרת פתאום אני מגלה שיש כל מיני דברים דוקרים מכל מיני כיוונים וזה בלתי אפשרי. מעבר לזה, שלתלות ולאסוף זה לא הקטע שלי.. אני בעיקר שונאת את המתקנים האלה שהם לא יציבים בכלל, עפים נופלים נשברים ובסוף הכביסה שוב מלוכלכת... ולא דיברנו על זה שאם טעית ושמת אותם בשמש הבגדים דוהים..

    השבמחק
  13. תאמיני לי, הישראלים ישמחו להשוואה לסטייקים, אהבתי!
    מסכימה איתך שהם שקופים בדרך כלל, אבל אני מאמינה שיש מקרים שהם צריכים להיות שקופים ואם הם שקופים זה אומר שעשו עבודתם נאמנה. אם הם לא שקופים זה בדרך כלל סימן לא טוב, כי בדרך כלל נשים לב אליהם כשהם יענו לנו בצורה מסויימת או יתנו (או יותר נכון לא יתנו) לנו שרות הולם. בארץ נראה שרוב נותני השירות מבואסים מהעבודה שלהם וגם מקרינים את זה החוצה, אז אם יש מלצר שיש לו בעיה עם זה שאני רוצה עוד מפיות הוא לא צריך לעבוד במקצוע הזה, כן, גם אם הוא סטודנט תפרן.

    את ואני מאוד דומות עם הקטע של האנשים. אני גם לא אוהבת ללכת למקומות המוניים, אני רגישה לריחות של אנשים, לדחיפות ולהתנהגות ההמונית. אבל יש מקרים כמו הופעות וירידים שבדרך כלל אין לי בעיה עם זה (ואם יש מתחם נפרד מסוג כלשהו באירוע בדרך כלל תמצאי אותי שם...).

    בניגוד אליך, אצלי אין אף פעם מה לאכול, גם לא לנשנש, אבל תמיד יהיה במקרר דיאט קוקה קולה לימון... הרגת אותי עם האיזולירבנד, מסכנה האמא ואל תספרי לי אפילו למה עשית את זה...;-)
    נכון, זו הייתה קולקציה של שלשה טעמי קפה: משמש שהיה סבבה לא מפיל או משהו, עוגת זנג'ביל שהיה מעולה חבל"ז וקרם ערמונים שממש עשה לי רע כשטעמתי אותו... לפני זה היה מנדרינה שהיה מצוין וקרמל שהיה הורססס. האירוצ'ינו מגניב תתפנקי לך. בהחלט אדווח על הקזאר.

    בנוגע לכביסה, זה בטוח אחרת עם כלב, אני דווקא נהנית מהתהליך של הכביסה, התלייה והקיפול, זה מרגיע ואני אוהבת את הריח. וכבר דיברנו על זה שזו המטלה האמיתית היחידה בבית שאני עושה בכיף...

    השבמחק
  14. לגמרי מסכימה איתך! תמיד האדם עושה את התפקיד ולא התפקיד את האדם. אז אם אתה מראש לא רוצה לעבוד במשהו או שזה לא עושה לך טוב, תוותר על זה כי בסופו של דבר חוסר העניין שלך וחוסר הרצון שלך יקרינו על העבודה..

    לא אוהבת מקומות הומים נקודה. היתה תקופה שהייתי מגיעה למועדון מאוד ספציפי. דוגרי הרגשתי שם בבית. ואגב, חצי מהזמן, טוב אולי לא חצי אבל לא מעט זמן הייתי יושבת בעמדה של הדי.ג'י חחח לא שיכולתי לבחור שירים, אבל לפחות היה לי כיסא כבוד חחחח

    אצלי יש מצרכים להכנת מזון בסיסיים. זהו. אני לרוב לא מבשלת. אני יכולה לחיות על חלב עם קורנפלקס. ואם לא אז לחם עם משהו. הלחם בפריזר ככה שזה לא ממש בעיה..
    האיזולירבנד היה איזה קטע שחשבנו שהמיקום אוזניים שלה "גבולי" אז ההצעה היתה להדביק את שני ה"פאלפים" של האוזניים. בהתאם לגודל שלה והאוזני דמבו שהיו לה דאז (גדילה זה דבר מוזר), יצא שכאילו "חיברנו" את האוזניים בקצה (כלומר הם הוצמדו מתחת לצוואר). נשמע מזעזע אבל האמת שזה היה מפוצץ מצחוק. זה נועד להיות כמו "משקולת" כזאת שלא תרים את האוזניים. הפלגמטית הזאת לדעתי אפילו לא שמה לב שהדבקנו לה את האוזניים.
    בסופו של דבר אחרי הפעם הראשונה שזה ירד עזבתי את זה וזהו. יאללה אז האוזניים שלה לא במקום, מי ישמע.. ובסוף האוזניים שלה יצאו בסדר לגמרי.

    את הקרמל ממש ממש אהבתי! לא רציתי שהוא יגמר, כל הזמן התקמצנתי עליו חחחח
    יש לי כרגע את שלושת הטעמים ה"רלוונטיים" ואני אוהבת את שלושתם. אגב, כשהגעתי לדגום אותם (כשרק יצאו) הייתי עם אריק, פיל בחנות חרסינה זה היה! ועדיין, הכינו לי 3 כוסות קפה (שאני אטעם את כל המדוברים..)

    אני לא עושה שום מטלה בבית בכיף. הדבר היחידי שכיף זה להוציא משהו ממש ממש מלוכלך ושהוא יוצא נקי לגמרי ומיובש כמו לדוג' אתמוול ששמתי את הכיסוי לרכב עבור אריק (אחרי שהיו עליו 2 כלבים ביום שישי שחזרו מהים.. :S)

    השבמחק
  15. אמרתי לך לא לספר לי על האמא............. הרגת אותי מצחוק.. עכשיו אחרי שסיפרת זה נראה לי הזוי וגם לא ממש הבנתי מה הייתה בכלל הסיבה לזה, נראה לכם שזה היה פותר לה את בעיית מיקום האוזניים?...

    ובנוגע לקפה, את בטח יודעת אבל אין כבר את הטעמים האלה ממזמן! בטח בחורף יצאו טעמים חדשים. מעניין מה יהיה.

    השבמחק
  16. בהחלט פוסט כייפי ומהנה.
    איזה כיף לך עם הסופר פארם! אצלנו בקטנים חסר המון בדברים ובגדולים פשוט לא כיף להסתובב!

    אותו כנ"ל לגבי הסופרי- שיש אצלנו בשפע אבל כל ביקור לוקח נצח נצחים.

    מחזקת לגבי הלילי ד"א! הוא מעולה וגם כיף לקנח איתו את האף (אלרגיות,מזגנים,שפעות...)

    השבמחק
  17. תודה פיצ'ה!
    באמת כיף בפארם ליד הבית, ואם חסר יזמינו לי מה שצריך ומהר!

    מבינה אותך עם הסופר, מרוב שפע הולכים לאיבוד, זה מתיש...

    ואת צודקת לגמרי - הלילי מעולה גם לאף, עדין ולא יוצר גירוי. אני עם כל האלרגיות שלי מנצלת אותו יופי גם לזה כשאני בבית.

    השבמחק
  18. אני יודעת שנגמרו הטעמים האלה, אבל נשארו לי עדיין בבית :P נחכה עוד קצת נראה באמת מה יצא..
    יש לי בדר,כ הזדמנות חודשית להגיע לכיוון ק. מטלון ואז אני עוברת אצלם בחנות ובוחנת את הפרודוקטים מקרוב ;)

    לגבי "האמא" כשהמיקום אוזניים הוא גבולי לפעמים אפשר לתקן. אבל חלאס, כולה אוזניים!
    אני חושבת שכל מי שגידל דני ענק מגורות החזיק עשרות פעמים את האוזניים תפוסות בקצה רק בשביל לראות את ה"דודה" שהם נראים ככה.
    יש שלב כזה שהאוזניים יותר גדולות מהראש משמעותית. ואז הכלב איכשהו גדל "לתוך" האוזניים. זה שלב שפשוט אסוף לפספס וחובה לצלם!
    ניסיון לדוג'
    http://lh4.ggpht.com/_mD2N3M1gcIc/S5Y5JnCPQ0I/AAAAAAAAAMU/JWVjelvKVz0/s640/Eric%20021%2024-12-09.jpg

    השבמחק
  19. לשמחתי יש לי את הבוטיק שלהם ליד הבית אז אין צורך בסטוקים, כל פעם קצת, גם ככה אין לי יותר מדי מקום לאחסן...

    יופי של תמונה של אריק, באמת אוזניים גדולות, אבל לא הייתי מתייחסת לזה אם לא היית אומרת, נראה לי טבעי והגיוני ככה...

    השבמחק
  20. הבוטיק ליד הבית, הא? שווה!
    אני קונה בדר"כ 10 שרווילים או משהו כזה. אולי קצת פחות...
    ואז לוקח לי מאתיים שנה לסיים את זה חחח

    טוב, ככה זה כשחיים לבד עם כלב ;)
    ועכשיו בקושי מקום לאורחים יש לי..
    ועד שלא אשיג ספת 2 מושבים באשכרה אני לא יכולה לארח אף אחד. או שנעשה אירוח בסגנון אחר. נפזר את כל השמיכות והכריות של אריק על הרצפה ונהפוך את המקום למאהל חצי בדואי :D

    בתמונה אני חושבת שזה לא המצב הכי מופרע של האוזניים. זה מה שמצאתי ככה בשלוף. אח"כ זה איכשהו מסתדר והגודל של האוזניים פרופורציונלי לראש.
    תמונה אמא כשהיא בוגרת ופרופורציונלית -
    http://lh6.ggpht.com/_mD2N3M1gcIc/TBMqOSmdzkI/AAAAAAAAAqI/2Np3vnhcAfc/s576/Uli%20439%2025-09-09%20Uli%203rd%20B-day%20%28Large%29.jpg
    שימי לב לזר על הצוואר של אולי (Uli) זה היה בחגיגות יום הולדת 3 שלה. היינו צריכים לחגוג לה 4 השבוע.

    השבמחק
  21. זה באמת מאוד נוח כשזה ליד הבית, אבל אנשים אחרים יוצאים משם עם כמויות ענקיות כי הם באים במיוחד. לי כל יום הולכת קפסולה כך שאני אישית מסיימת בערך שלשה שרוולים בחודש.
    סומכת עליך שתתארגני על ספה בהקדם, זה באמת קשה ככה.
    (עצוב לחשוב על היומולדת ארבע) תמונת היומולדת שלוש מהממת והאוזניים סבבה! זה כמו כיפה אדומה, לשמוע יותר טוב...

    השבמחק
  22. לאחרונה אני שותה פחות. לא יודעת ממש למה.
    בכל מקרה, את הקפה של הבוקר אני שותה רק בעבודה..
    אז המכונה היא בעיקר לסופשבוע.
    אני חושבת שבמידה מסוימת מעצבן אותי שהמדיח שלי לא עובד. לא יודעת איך זה קשור, אולי ל"עוד כוס שצריך לשטוף אח"כ" חחחח

    קיבלתי הצעה לספה אבל רק בעוד חודש ככה. אז נראה. מקסימום.. זה לא שיש לי את מי לארח בחגים, כולם עסוקים בלהיות אצל המשפחות שלהם גם ככה

    שבוע שעבר האחיין שלי אמר שלאריק יש אוזניים גדולות אז אינסטינקטיבית אני ואחי המשכנו שיש לו גם עיניים גדולות וגם שיניים גדולות חחח
    אכן המצב עגום. עכשיו קלטתי שב 18 לחודש היא היתה צריכה להיות בת 3. במקום זה ב 12 לאוקטובר נחגוג את יציאת הקולקציה השחורה של מאק והמוות שלה..
    אגב, התמונה הזאת התפרסמה בעיתון חי של חודש פברואר עם כתבה עליה והפעילות שלה.

    יאללה אני הולכת להוציא את אריק (קודם צריך להעיר אותו הוא ישן ממזמן...) והולכים לישון...
    טחנתי שני פרקים נוספים של דור מזוין ועכשיו אפשר ללכת לישון רגועים ;)

    השבמחק
  23. יש מצב שאת שותה פחות בגלל הקיץ וחם, עדיף משהו קריר ומרענן, אני יודעת שזה מה שקורה לי לפחות, בבוקר לפעמים במקום הפוך שותה קפה קר מהג'ייקובס בפוסט פה.
    וואלה, אריק באמת כיפה אדומה, בעצם הזאב?... :-)

    השבמחק
  24. אני לא אוהבת ג'קובס, ניסיתי, לא התחברתי לטעם..
    האמת שגם אין לי ממש כוח/זמן להכין לי קפה על הבוקר. נשמעת לי טרחה נוראית מה גם שלשתות על הבוקר?
    אם כן, זה יהיה לגימה 2 מבקבוק מים.

    אריק, כמו אמא שלו, אוהב לישון אבל מעבר לזה, אנשים לא מבינים שאמנם דנים הם כלבים גדולים אבל הם גם ככה רוב היום חורפים, או סתם נחים.
    בטטות גדולות שכאלה..
    תראי, אם תוציאי אותם לרוץ, להשתולל אני לא אומרת שהם לא יעשו את זה, אבל בבית חבל על הזמן. כל הזמן רובצים איפשהו. אפילו יצר משחק בקושי יש להם, והוא נעלם עם הגיל ככה שכל הצעצועים שלהם הולכים פח / עוברים לדור הבא..

    השבמחק
  25. וואלה? אני בלי קפה לא פותחת את העיניים בכלל...
    גם אני כמו אריק, אוהבת לישון :-)

    השבמחק
  26. ורדינה15.9.2010, 10:00

    איזה יופי של פוסט. ככה אפשר ללמוד עלייך שאת לא רק בענייני שיזוף, פיגמנטציה, לקים ובישום. יש לך עוד המון צדדים. וגם כמה רגישים... מעניין....
    בעיקר אהבתי לגלות שהנייר טואלט שלך תואם את הוילונות אמבטיה. וואו, שדרוג עיצובי.
    ומה קורה עם מיטל? יש לה בלוג שאפשר לקרוא? או שהיא תת בלוג שלך? כותבת יפה ומעניין.
    שיהיה בוקר טוב וגמר חתימה טובה!

    השבמחק
  27. אני פותחת את העיניים אבל מתפקדת חלקית אפשר לומר.
    אני נוהגת כרגיל, זה בטוח.. בלי קפה, עם קפה לא משנה מה..

    השבמחק
  28. ורדינה, יש לי עוד המון צדדים, לא בטוחה שאת כולם כדאי שאחשוף כאן ;-)
    מיטל בהחלט כותבת יפה ויש לה בלוג מקסים שנקרא Blau Montag.
    גמר חתימה טובה.

    השבמחק
  29. ורדינה, תודה על המחמאה! עם כל הדיבורים עם דנרה פיספסתי את התגובה שלך :]

    הנה הקישור לבלוג שלי -
    http://azureric.blogspot.com/

    אני כנראה יותר "שטחית" או בעלת פחות צדדים ;)
    אני בעיקר כותבת על לקים, אבל לא רק.

    השבמחק
  30. אחלה פוסט,כמה שאת צודקת לקנות ליד הבית במקום לא ענק ולקבל יחס אישי ושרות טוב.אני להבדיל ממך קונה כל פעם במקום אחר,לעיתים מקומות גדולים וקצת יותר זולים,,,ברור שאין יחס אישי ולא תמיד יודעים היכן כל המוצרים.ליד ביתי אין סופר מעניין והרבה פעמים אני קונה קניה גדולה לשבועיים שלושה מראש.אם היה לי מקום נחמד ליד הבית זה הכי טוב ,לא צריך לסחוב כמויות וכמובן שפחות מבזבזים זמן.

    השבמחק
  31. הי בק, ברור שיש אילוצים של מיקום, ולא תמיד יש סופר זמין וקרוב לבית.
    בהחלט הכי נוח ליד הבית אבל זה לא מבטיח בהכרח שירות או יחס טוב יותר ;-)
    אבל כולנו מסתדרים בסוף :-)

    השבמחק
  32. דנרה היקרה,רציתי להגיד שאני מאוד אוהבת את הבלוג שלך...נהנית לקרוא.
    בתור אחת שעבדה בהרבה חנויות בקניון כמו ורדינון,גולף ועוד כמה בתקופת לימודיי סבלתי הרבה מהיחס הישראלי אבל מתרגלים.
    לי אין סופר ליד הבית,אני גרה ב"חור"...עושה קניות אחת לשבוע ואם חסר משהו קונה במכולת בקיבוץ שאני עובדת בו במחירים מופקעים.
    אני מאוד אוהבת אייס קפה וקפה קר אבל בקפה רגיל לא נוגעת,אוהבת שוקו.יש המלצה למתכון קליל לקפה קר בלי לקנות איזה נס קפה יקר כמו ג'קובס?:)

    השבמחק
  33. תודה לימור, כיף לשמוע :-)
    אז אני מבינה שאת מכירה את התופעה ממקור ראשון.
    תאמיני לי, אף פעם לא הבנתי איך מסתדרים כשגרים בכל מיני מקומות כאלה, אני רגילה שיש לי הכל זמין בכל שעה ביממה לקנות מה שבא לי בסופר. רק אתמול קפצתי במיוחד באחת בלילה ל- AM PM רק בשביל לקנות חמאה... ידעתי שאקום בבוקר ואתבאס שנגמר.
    בנוגע לקפה, יש לי מגוון המלצות למתכונים אבל הכי קליל כמו שביקשת זה בעצם לעשות אותו כמו קפה חם. לשים סוכר וקפה שיש לך, טיפה מים רותחים בשביל להמיס אותם, ואז להוסיף מים קרים וחלב קר במינון לפי הטעם. אני אוהבת הרבה מים וקצת חלב בשביל להרגיש את הקפה שיהיה מר. זהו. ממש קל. אפשר לשדרג עם קרח, סירופ, גלידה וכו'.

    השבמחק
  34. לצערי אכן מכירה את התופעה ממקור ראשון...
    מסתדרים אין ברירה :)
    עם נס קפה רגיל עובדות ההמלצות?הנס קפה הפשוט של עלית?
    האמת שאני עושה מילקשייק טעים בבלנדר :) הרבה זמן לא עשיתי.

    השבמחק
  35. המתכון הפשוט הזה עובד עם כל קפה נמס, פשוט שימי כמות קפה לפי הטעם - חזק יותר או פחות.
    מילקשייק זה חבל"ז אבל זה לא מהיר כמו הקפה וגם מיד אחרי זה לשטוף את הבלנדר... אני עצלנית מדי בשביל זה... :-)

    השבמחק
  36. תודה חמודית :)

    השבמחק
  37. התייאשתי בקפה.
    1. שווה לסוע עד צפון העיר לקוסטה.
    2. זה הרבה יותר קל כשאת רווקה מאשר כשצריך לבזבז על משפחה שלמה.
    3.קפה ג'ייקובס המופלא שחסר לי קשות בסינגפור עכשיו במבצע אצל המתחרים 2 ב-60 ובמקומי שלנו סתם ככה ב-30.
    4. אספרסו של נספרסו, עם כל הכבוד לג'ורג' ההורס עם הפירסומת המאלפת, זה לא הלוואצה שלי- מכורה!!

    השבמחק
  38. 1. לא עלה בדעתי אפילו... אני מפונקת, צריכה משהו זמין מיידי וקרוב.
    2. מסכימה איתך לגמרי.
    3. מחיר מעולה, אין מצב אצלנו למחיר כזה. הלוואי.
    4. לא נריב. העיקר שהסתדרנו שתינו עם אספרסו :-)

    השבמחק
  39. כנ"ל.
    התכוונתי למכונת אספרסו dear :-)

    השבמחק
  40. אז זהו.. שנספרסו ידועים ברמת BAR נמוכה ולכן החלב לא מקציף כיאות.
    קרי, או שחייבים לשרוף אותו או שהוא לא מקבל את המתיקות הטיבעית שלו מההקצפה ואז חובה לשים סוכר.

    אגב, בהמשך לתגובה בפוסט השני.
    יכולה לבוא לקפה, איפור ולעזור לי לסדר את הברדק הקוסמטולוגי שלי

    השבמחק
  41. הקצפת החלב במכונות נספרסו שונה ממכונה אחת לשנייה, ובכל מקרה צריך להבים איך זה עובד. אצלי זו הקצפה ידנית והיא יוצאת מעולה. אין מצב שהחלב שרוף או רותח מדי, הוא מוקצף ובדיוק בטמפרטורה הנכונה.

    אם תראי את הבלאגן הקוסמטולוגי אצלי אני לא בטוחה שתרצי שאעזור לך לסדר אותו :-)

    השבמחק
  42. בנספרסו הוא משתמש ב 19 בר איך זה נחשב נמוך?!

    השבמחק
  43. תודה על הפרגון :)
    תבואי לבקר בסניף של שיכון דן

    השבמחק
  44. וואו, איזו הפתעה :-))
    מהבית מרקחת ישר לבלוג שלי!
    המון בהצלחה שם, סניף גדול. מקווה שאתה נהנה שם לפחות כמו בסניף הקטן שלנו.

    השבמחק
  45. הרגת אותי עם הגלולות! איזה מלחיץ...איך אני שמחה שזה כבר לא בעיה בשבילי!
    מבחינת סופרפארם - יש לנו אחד פייבוריט אבל בשני הביקורים האחרונים שלי שם נתקלתי בטעויות מעצבנות ואני שונאת לריב עם מנהלי משמרת כשאני יודעת בוודאות שאני צודקת, והם מסרבים להכיר בזה והשעה הא 22:00 ויש לי עוד לנסוע לרמי לוי.
    אני תמיד תמיד דואגת לדבר בנימוס לכל נותני השירות, ויש קופאית אחת מקסימה ב"רמי לוי" - טובה (הכי שווה שם לקנות מוצרי תינוקות שזה עיקר הסל שלי) שאני תמיד פוגשת ותמיד נישת לאחראית משמרת להגיד לה איזה שירות אדיב ומהיר קיבלתי ממנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. חחח, כן, אני לא אשכח את הקטע הזה עם הגלולות בחיים, כמובן שאני כולי דרמה קווין לפעמים, אבל זה משעשע בסופו של דבר :)
      אין ספק שלפעמים לדבר עם נותני שירות זה כמו לדבר אל הקיר, אפשר לגמרי להתחרפן!
      כיף לשמוע, העובדה שאת זוכרת אותה בשם אומרת הכל. זה מרגיש הכי נפלא כשמפרגנים לאחרים, במיוחד כאלו שבאמת צריכים את הפרגון הזה. זה פרגון שהכי עושה טוב בנשמה :)

      מחק
    2. האמת שהיתה לי התלבטות מוסרית שבוע שעבר - היתה לי תחבושת אלסטית על פרק כף היד, זה די ברור שלהעביר מוצרים בקופה כל היום לא תורם לזה להחלים - ושאלתי אותה על זה והיא אמרה שזה לא כזה נורא, אבל התלבטתי אם לפנות לגבי זה למישהו - כי אולי יפטרו אותה? ואולי היא חייבת את הכמה משמרות האלו לפני החגים? לא ידעתי מה לעשות ובסוף לא עשיתי עם זה כלום..

      מחק
    3. את מתכוונת שהיתה לה תחבושת, כן?.. אני חושבת שטוב שלא עשית כלום. יש מקרים שעדיף שלא נתערב. היא מספיק מבוגרת כדי לקבל החלטות כאלה. אין ספק שזה לא אידיאלי לאמץ את היד, אבל שווה לה להפסיד עבודה בשביל זה?... סביר שאכן יחליפו אותה ברגע :(

      מחק
    4. כן התכוונתי שלה היתה תחבושת...
      כן סתם יצאתי עם הרגשה נאחסית..
      היא בגיל של אמא שלי...אני לא יכולה אפילו לחשוב על אמא שלי עובדת במאמץ ובשעות כאלה ובלחץ כזה על פרנסה..עושה לי רע...

      מחק
    5. מבינה אותך לגמרי, אבל כל אחד ומה שהוא יכול להרשות לעצמו, החיים האלו לא פשוטים את יודעת... :(

      מחק

LinkWithin

Related Posts with Thumbnails