אמנות הפיתוי - תובנות ההרהור

אם כבר אביב ואם כבר אנחנו בענייני התחדשות אז נראה שזה זמן מצוין ללרלר על פיתויים שקשה לעמוד בפניהם, סטייל "אל תתסכל בקנקן אלא במה שיש בו". זה קורה כל השנה, באופן שוטף יוצאים מוצרים מפתים ואנחנו מיד חושקות בהם בלי להתעכב על הביצועים או המחיר, גם אם במחשבה שנייה (או שלישית, אם בכלל) לא ברור מה בדיוק נעשה עם אותו יצור יפהפה. פשוט האינסטינקט מתריע - קודם שיהיה שלנו, אח"כ כבר נראה (סטייל "נעשה ונחשוב")!

ניחוחות של התחדשות יוקרתית

האביב כבר איתנו ושטף הבשמים לקראת חג הפסח לא משאיר מקום לספק - שלל המותגים מתחרים על ליבנו וכיסנו. לאחר שבשנים האחרונות הלך (והתדרדר) עולם הבישום למבצעים חסרי תקדים, נראה שיש עכשיו ניסיון התכנסות לעבר מחירים סופיים בעקבות מודל תמחור חדש. עם זאת, נראה שעדיין הפרידה מתרבות ההטבות/מבצעים רחוקה מלהיות מוחלטת, אם בגלל הצרכנים שהתרגלו שקניה בלי מבצע פשוט לא סבירה (תרבות ה"לא לצאת פראייר") ובעיקר מצד הרשתות והיבואנים שמתקשים לעמוד בתחרות האינטנסיבית ואת חינוך השוק ידחו לפעם אחרת. בכל זאת, יש שורה תחתונה שמודדים ויעדים שצריך לעמוד בהם, הרי הם לא פה "לשם שמיים". כך שאנחנו, הצרכנים, עדיין מאוד מבולבלים.