27 באוקטובר 2010

ריחות של סתיו



גם אם זה לא מרגיש כך כל יום ולא ממש ברור מתי הקיץ נגמר והחורף מתחיל - נראה שאנחנו בסתיו. לכאורה אין הרבה דברים שאני משנה בהרגלים שלי בגלל עונת הביניים הכמעט וירטואלית הזו, אבל עדיין יש תחושה שמשהו השתנה וכבר לא כל דבר מתאים. כבר כתבתי שעד לא מזמן השתמשתי רק בבושם אחד, לא היו לי מגוון בשמים שגרמו לי להתבט כל פעם מחדש במה להשתמש. כן, רק אחד... עם זאת בעקבות ההכרח שהיה לי למצוא בושם חדש בשנה שעברה כי את שלי פשוט הפסיקו לייצר, נחשפתי בתחילת הסתיו שעבר לבושם מדהים שבדיוק יצא שפשוט לא יכולתי להפסיק להריח אותו בכל פעם שעברתי במחלקת הקוסמטיקה. בסופו של דבר החלטתי לקנות אותו והוא היה התחליף הסתווי לבושם שלי. השתמשתי בו מספר חודשים ונהניתי מכל רגע. השנה, עם בוא הסתיו, כאילו באופן טבעי זנחתי שוב את הבושם שלי וחזרתי אל הבושם הזה.

מדובר על הבושם In the mood for love של Gianfranco FERRE, שם חביב, דביק וארוך. זה אינו בושם שגרתי ולא כזה שמתאים לכל אחת, לא מהריחות הפופולרים. אני לא ממש יודעת איך להגדיר את הריח שלו אבל הוא מזכיר לי ריח של עצים, כן... עצים. את הריח העז הזה יוצרים מגוון רכיבים: תמר הודי, ברגמוט, מגנוליה, ורד לבן, פריחת התפוז, שושנת העמק, עץ ארז, ורד אדום, ענבר, מושק לבן וסנדלווד. בקיצור, מריר עם שמץ מתקתקות, ריח חושני, מרתק ומהפנט. לא יודעת אם זה ריח האהבה כמו שמו אבל הוא לגמרי הריח הנכון לסתיו.

22 באוקטובר 2010

בנפיט לא מאסט


בכל יציאה מהבית קיימת אותה ההתלבטות: איך להתאפר ובמה להשתמש, כשבמיוחד בבוקר מה שנתפס ביד זה מה שיוצא. יש את המוצרים הקבועים שנשתמש בהם בדרך כלל, כמו: מייק אפ, מסקרה, סומק ומשהו לשפתיים... ולמרות שברוב המקרים היינו שמחות לשים עוד איזה משהו, לפעמים פשוט אין זמן לשים גם צלליות, הברקות ועל אייליינר מבחינתי אין בכלל על מה לדבר... אולי בעצם זה טוב כי לא צריך לוק עשוי מדי כל הזמן וחוץ מזה שאין סוף לשיפורים ושדרוגים שאפשר לעשות. אני יכולה להתאפר תוך חמש דקות, חצי שעה ושעה, אבל בכל פעם זה יצא משהו אחר, ההשקעה והיצירתיות יהיו ברמה שונה לגמרי.

את חברת בנפיט אני מאוד אוהבת וכבר כתבתי על זה. יש להם מוצרים מגניבים שכיף להשתמש בהם. אני במיוחד מחבבת את המוצרים הייחודיים  שלהם, שלא מצאתי להם מקבילים דומים ומוצלחים יותר בשוק. שלשה מהם שאני מאוד אוהבת ומשתמשת כבר מעל שנה, משדרגים את הלוק ובעלי אפקט הארה עדין וטבעי יחסית. הם כייפים לשימוש ומאוד מוצלחים אבל הם בטח לא מוצרי המאסט שבלעדיהם לא נצא מהבית, עם זאת כשמשתמשים בהם ההבדל מורגש.

16 באוקטובר 2010

פיסול מתקתק


זה לא פשוט לבחור קרם לשיער, במיוחד לא לשיער מתולתל. יש כל כך הרבה סוגים של תלתול מגלי ועד מקורזל עם שיער ארוך/קצר, קשה/רך, עמוס/דליל, עבה/דק, וכו'. כל מתולתלת יודעת שאין לאף אחת שיער כמו שלה ורק היא באמת מכירה אותו. לכן מה שיהיה טוב לשיער של אחת לא בהכרח יהיה טוב לאחרת. באידיאל הייתי שמחה אם היו מייצרים קרם שיער ייעודי לכל אחת על בסיס התאמה מדויקת לשיער שלה... כן כן.. בעולם מושלם היו מייצרים קרם אישי לכל אחת לפי ה- DNA של השיער... כמה כאב ראש זה היה חוסך לכולנו!

יש מי שיגידו שמתולתלות לא צריכות בכלל להשתמש בקרם אלא במוס, ג'ל או פתרונות אחרים. אני לא אחת מאלה ואני גם מאמינה שבסופו של דבר כל אחת יודעת מה הכי טוב לשיער שלה. בכל מקרה, השיער שלי הוא די נוח, הוא מתולתל פתוח יחסית ולא עמוס, רך ונוח "להשתלטות" (זורם גם עם עיצוב מתולתל וגם עם פן). עם זאת הגוונים ללא ספק מייבשים אותו, לכן חשוב לי שהקרם לשיער יהיה לחותי, שיוסיף ברק ושיעצב אותם בצורה הרמונית ומסודרת. במשך השנים ניסיתי  הרבה קרמים בחיפושי אחרי הקרם המושלם. עם זאת בסה"כ אני יכולה להסתדר כמעט עם כל קרם בגלל האופי הנוח יחסית של השיער שלי. מזל...  

8 באוקטובר 2010

סולידיות נשית מטופחת


כל מי שמקפידה לטפח את ציפורנייה ומורחת לק באופן קבוע ודואגת כל הזמן לגוון בצבעים יודעת שבגדול יש שלוש תגובות שהיא יכולה לקבל:
  • מחמאות והתלהבות (לפעמים היסטרית ממש) של כל מי שקולט אפילו בחצי עין את הלק.
  • זעזוע עמוק ומבטי רחמים על הילדות הקשה שבטח הייתה לך (בהחלט יכול להיות שאותו לק יקבל את התגובה הזו במקביל לתגובה הקודמת פשוט מפרסונות שונות...).
  • התעלמות. הדבר הכי מבאס. ברור לך שבחירת הלק הייתה משעממת ביותר כך שאם יש נדודי שינה אפשר פשוט לבהות בלק הזה והוא ירדים אותך בשנייה. 
ועדיין לפעמים יש אירועים שמחייבים מריחת לק שלא יגרור תגובות יתר. כשההופעה שלנו דורשת מראה מאופק נקי ומסודר כמו ענייני עבודה, פגישה מיוחדת, מפגש עם דמויות מסוימות ולפעמים גם אירועי משפחה מורחבים בהם לא תמיד נרצה לצאת החריגות עם הלק הכחול שעוד שנים קדימה ידברו עליו כסימן הזיהוי שלנו... אז יש את אלו שבנסיבות האלה בוחרות בלק שקוף, ליתר בטחון... למה בדיוק? הרי לק שקוף חושף את הצהבהבות ואי הסימטריה של הציפורן שלנו שבטוח ידעה ימים טובים יותר (לא בטוח מתי זה היה...). חלק יבחרו בלק בהיר, שלפעמים הוא כמו הורוד השימרי הבהיר של איזה דודה רומניה או אטום וטיפקסי מזעזע, ויש את אלו שילכו על פרנץ' שבהגדרה עדינה - די מוצה לטעמי...

1 באוקטובר 2010

אימון מביא לשלמות?


מתברר שהמשפט הידוע Practice Makes Perfect לא בהכרח עובד אצלי, לפחות לא במקרה שמדובר על אייליינר. אומרים שצריך להתאמן המון בהנחת אייליינר, אבל שנים של "אימונים" טרם גילו לי את הדרך להניח אותו מושלם במהירות. וכשאני אומרת אייליינר אני לא מתכוונת לעיפרון עיניים אלא לגרסאות הנוזל/קרם/ג'ל לשלל סוגיהן. אייליינר כנראה לעד יחזור כל זמן מה לאופנה וכל פעם עם ניסיון לחידוש כלשהו בפורמולה, בהנחה ובצורה. עם אייליינר אפשר לדמות עיניים מאורכות, עגולות, חתוליות, שמחות, סקסיות ומה לא? הוא יכול להיות מעודן או דרמטי, על חצי עין או על כולה, מעל העפעף או מתחתיו, שחור או צבעוני, מט או מבריק, הכל יש. לדעתי האייליינר הוא בין מוצרי האיפור הנשיים והסקסיים ביותר שאגב גם מחייב מריחת מסקרה.

אבל אני כמובן לא מתייאשת, אני מאוד אוהבת להתאפר עם אייליינר והאמת היא שלמרות שלוקח לי הרבה זמן להניח אותו, בדרך כלל בסוף הוא יוצא מדהים. נכון, יש מקרים בהן תכננתי פס עדין ומרוב תיקונים ויישורים יצא משהו עבה וחתולי, אבל למה להיתפס לקטנות?... במשך הזמן ניסיתי מגוון סוגים של אייליינרים משלל מותגים ובסופו של דבר יש לי שניים שחורים נבחרים.

LinkWithin

Related Posts with Thumbnails