אפרפרות מקפיצה

החורף מזוהה עם שלל צבעים כהים ואפלים כשאחד הבולטים באופן מובהק הוא האפור. האמת שעבורי אפור הוא צבע שבא לי טוב כל השנה גם בלבוש וגם באיפור אבל בגלל שהאפרפרות נוטה להיות מזוהה עם העונה הקרה זה נראה לי זמן טוב לתת לו את הבמה. לאפור יש ייצוג מרשים במלתחה שלי וגם באוסף האקססוריז שלי כולל נעליים ותיקים ממגוון מותגים מ- Max Mara, דרך FURLA ועד ZARA, אני באמת ממש אוהבת את הצבע, אולי כי נתפס אצלי כצבע מאוד סופיסטיקייטד (מתוחכם, Sophisticated). זה צבע ניטרלי שכל גוון שלו, בהיר או כהה, ישתלב מעולה עם כל צבע אחר, ממש כמו הצבע השחור, רק פחות קשה ומוחלט ולעיתים אפילו מקפיץ את כל הלוק. בנוסף, הרבה יותר קל להתחבר אל האפור שחף מדימויים שנויים במחלוקת מהם "סובל" הצבע החום למשל...

קלאסיות מדברית

אם נעשה משאל רנדומלי שיבדוק איזה צבע הוא האהוד מכולם, סתם כך בלי סיבה, סביר שנקבל תשובות כמו: אדום, כחול, סגול, לבן ואולי אפילו כמוני - צהוב... לא ממש סביר שהצבע החום יקבל איזושהי התייחסות במשאל כזה. הצבע החום הוא שילוב של שחור ואדום ו/או ירוק ואדום, הוא צבע טבעי, חם ורציני שיכול לשדר אמפתיה ויציבות אך גם חולניות ופשטות, תלוי בתתי הגוון. אני מניחה שאין מי שלא קרא בשלב מסוים בחייו את הספר של ש"י עגנון "פנים אחרות". בפתיחת הסיפור מתאר עגנון את הגיבורה טוני הרטמן שעומדת בפני גירושין ואיך ש"היא היתה לבושה שמלה חומה, ועינייה החומות היו חמות ולחות". תיאור חום לגמרי שלא יוצא לי מהראש כבר שנים, שכל מטרתו להרגיש את העצב של הגיבורה ודרך זה ליצור הזדהות, חיבה ואהדה אליה. אם בתיאור נחליף את הצבעים לירוק או כחול, כל התחושות ישתנו וסביר שחיבה ואהדה לא יהיו חלק מהן...

ערפדיות סקסית

סיפורי ערפדים מלווים אותנו בגרסאות שונות מאז ומתמיד. נראה שסיפור האימה על דרקולה (המשמעות: בנו של הדרקון) של ברם סטוקר שיצא ב- 1897 הוא המוכר והנפוץ ביותר עד היום למרות שהוא ממש לא היה סיפור הערפדים הראשון שיצא. ערפד הוא למעשה יצור בעל חיי נצח (קיימות טכניקות שונות להשמדתו...) הניזון מדם של בני אדם (ולעיתים גם מדם של חיות). קיצור, לא הדבר הכי סקסי בעולם... אבל איכשהו בין הערפדים המפחידים, האכזריים, ואלו ששולטים ביצרים שלהם, יש גם מי שרואה את כל העסק כמסקרן ואטרקטיבי במיוחד. כלומר, נראה שלאחרונה הערפד הפך ליצור נחשק וסקסי מתמיד אולי בעקבות העומס היחסי והפופולריות בסדרות וסרטים של ערפדים בשנים האחרונות. זה התחיל מזמן בסרטים כמו "דרקולה" הקלאסי (Dracula, 1931/1992), "ראיון עם ערפד" (Interview with the Vampire, 1994) עם בראד פיט וטום קרוז כערפדים סקסיים, ו"בלייד" (Blade, 1998) עם ווסלי סנייפס כערפד אלים ומסוכן (ולטעמי שווה כרגיל...). זה המשיך לסדרות וסרטים שאני באופן אישי מאוד אוהבת כמו דמדומים (Twilight) ודם אמיתי (True Blood) שעוסקות ביחסי ערפד ואדם שם הערפדים נחמדים ו/או סקסיים ו/או מסוכנים... פלא שערפד הפך להיות אחד מהתחפושות המבוקשות בפורים / Halloween?...

אימון מביא לשלמות?

מתברר שהמשפט הידוע Practice Makes Perfect לא בהכרח עובד אצלי, לפחות לא במקרה שמדובר על אייליינר. אומרים שצריך להתאמן המון בהנחת אייליינר, אבל שנים של "אימונים" טרם גילו לי את הדרך להניח אותו מושלם במהירות. וכשאני אומרת אייליינר אני לא מתכוונת לעיפרון עיניים אלא לגרסאות הנוזל/קרם/ג'ל לשלל סוגיהן. אייליינר כנראה לעד יחזור כל זמן מה לאופנה וכל פעם עם ניסיון לחידוש כלשהו בפורמולה, בהנחה ובצורה. עם אייליינר אפשר לדמות עיניים מאורכות, עגולות, חתוליות, שמחות, סקסיות ומה לא? הוא יכול להיות מעודן או דרמטי, על חצי עין או על כולה, מעל העפעף או מתחתיו, שחור או צבעוני, מט או מבריק, הכל יש. לדעתי האייליינר הוא בין מוצרי האיפור הנשיים והסקסיים ביותר שאגב גם מחייב מריחת מסקרה.

אבל אני כמובן לא מתייאשת, אני מאוד אוהבת להתאפר עם אייליינר והאמת היא שלמרות שלוקח לי הרבה זמן להניח אותו, בדרך כלל בסוף הוא יוצא מדהים. נכון, יש מקרים בהן תכננתי פס עדין ומרוב תיקונים ויישורים יצא משהו עבה וחתולי, אבל למה להיתפס לקטנות?... במשך הזמן ניסיתי מגוון סוגים של אייליינרים משלל מותגים ובסופו של דבר יש לי שניים שחורים נבחרים.