לוק אתני: דרמטי, חושני ומסתורי

הפוסט הזה מוקדש במיוחד לסבתא הכי יפה ומדהימה בעולם שיש לה היום יומולדת, סבתא שלי. בניגוד לשלל מוצרי הטיפוח שלה, באיפור מאז ומתמיד היה רק מוצר אחד בלבד שהיה אצלה בשימוש קבוע. מוצר שחור לעיניים שלא מסירים אף פעם (כן, גם לא לפני השינה) ורק מחזקים אותו כל הזמן – הכְחוּל. יוצאות תימן מספרות שלכְחוּל יש סגולות בריאותיות ולכן מי שמשתמשת בו על בסיס קבוע מוגנת יותר מדלקות ובעיות עיניים אחרות. סבתא שלי, שהתברכה בעור בהיר וצח ועיניים כחולות משל הייתה בריטית מהמפסטד, מחזיקה בבית כמות כְחוּל שהייתה מספיקה לדיירות כל הרחוב למשך שנים – העיקר שלא יחסר בטעות... והתוצאה? דרמטית ואותנטית.

יש פתגם  בתימנית שאומר: כֻּחל אַלעֲשִׁי – לִלעַין, וַכֻּחל אַלצבּח – לִלּזין, וַכֻּחל בּעדּ אלגֲדּא – לִמַלעוּן אַלוַאלִדּין.
והתרגום: מי שכוחלת עיניה בלילה מטרתה לחזק ראות עיניה, ומי שכוחלת עיניה בבוקר מטרתה להראות יפה בעיני כל רואיה, אך אם כוחלת עיניה בשעות אחר הצהרים, מטרתה להיפגש עם מאהבה.

חאקי שיק

כשהתגייסתי לצבא וקיבלתי את המדים הראשונים שלי, אני חושבת שהייתי בין הבודדות שלא ממש התבאסו מזה. מבחינתי למדים היו שני יתרונות מרכזיים: גם חוסכים לי זמן בלהתלבט מדי יום מה ללבוש וגם אני מאוד אוהבת את הצבע (על עיצוב המדים אפשר להתווכח...). אך כמו כולן, בערך בשנתיים שלאחר השחרור נמנעתי מללבוש בגדים בצבעי חאקי וירוק זית כי אני כבר לא בצבא. אבל כשכל כמה זמן חוזר הטרנד של בגדי החאקי בצורה זו או אחרת, מתמסרים לטרנד במיוחד שהוא כל כך יפה, משתלב ומחמיא. בחורף הוא בדרך כלל יהיה בעל נטייה יותר כהה ירקרקה ובקיץ לרוב יותר בהיר בז'י, אבל הכל הולך בעצם. המקור של השם חאקי הוא במילה הפרסית "חאק" שמשמעותה אבק, שבאה לתאר את מדי הצבא שמטרתם הסוואה בשטח. הצבע של החאקי לא פשוט להגדרה וכל אחד יגדיר אחרת, הוא נע על סקאלה של גוונים אבל כשנראה חאקי כולנו נזהה אותו. אם בכל זאת אנסה אז הייתי מגדירה אותו כאפור בהיר עד כהה עם נטייה חלשה עד חזקה לבז' או ירוק. יש כאלו שגם יכניסו להגדרה גם את הירוק זית, אז בסדר, שיהיה.

כוננות חורפית מפנקת

עכשיו כשהחורף הגיע העור והשיער שלנו מגיבים בהתאם, חשוב לדאוג למוצרים קצת יותר עשירים ואינטנסיבים שישמרו על הלחות והגמישות וימנעו מגע "קריספי" משהו... אז מה יותר טוב ממוצרים המכילים שמנים שעל היתרונות שלהם כבר כתבתי כאן? עבורי מוצרים כאלו שמכילים שמנים מתקשרים אוטומטית לפינוק ולחיים הטובים, ממש כאילו אני במיני ספא, שלא לדבר על המראה הרענן ואפילו סקסי ומפתה שמתקבל. עם זאת חשוב להשתמש מוצרים איכותיים על מת שלא תהיה תחושה שומנית מדי. לי אין שום בעיה כמה ימים רצוף להשתמש בשמן לגוף אבל מי שקשה לה עם זה יכולה להסתפק גם בפעם בשבוע או למטרת עיסוי מיוחד של כפות הרגליים שחנוקות כל היום במגפיים. יש גם מי שחוששות ששמן לגוף יכתים את הבגדים. בשביל להימנע מזה יש לזכור שחשוב מאוד לא להיות נדיבים מדי עם השמן לגוף גם כי כמות קטנה מאוד עושה את העבודה (עניין שמסביר את המחיר היקר יחסית לכמות קטנה יחסית) וגם כי יש גבול לכמה העור שלנו יכול לספוג...

חפירות להבעה נכונה

יש מספר דברים שבאיפור יומיומי לא נוכל לשנות באמת אולי קצת להסוות ולטשטש, כמו עור עם חטטים, כתמים רציניים, מבנה פנים ובעיקר - הבעה. יש מגוון פרמטרים שקובעים את ההבעה שלנו כשאחד המרכזיים שבהם אלו הגבות. לא משנה איזה גבות קיבלנו מהטבע, יש מי שמשנות אותן על מנת להתאים אותן למבנה הפנים ולאופנות המתחלפות כשהקיצוניות בהן אלו הגבות דקיקות ועגולות שמשוות מראה נדהם והגבות העבותות שמשוות מראה פראי. מי לא מכירה את האובססיה/התחביב שלנו לבהות במראה (ועדיף מוגדלת...) בעיני הרנטגן שלנו ולהתחיל למרוט כל שערה שנקרית בדרכנו כאילו אנחנו בחפירה ארכיאולוגית מורכבת, עד שמרוב יישורים ועיצובים יוצא לפעמים משהו דק מדי, עם צורה אחרת ממה שתכננו או עם חורים לא צפויים?.... שלא לדבר על ההתעקשות להסיר שערה תמימה בת יומה שעוד לא בצבצה, כי בטוח היא זו שתחרב את הלוק המושלם שלנו, ולהתחיל להתעסק איתה עד שלא רק נהיה לנו שטף דם נקודתי בולט על העור אלא גם לא הצלחנו להסיר אותה... ואחרי הכל, גם אם הגבות שלנו מושלמות או לא עדיין אפשר לשדרג אותן באמצעות איפור שלעיתים אפילו מעט ממנו יכול לעשות שינוי משמעותי בלוק הכללי.

שמן לטיפוח אינטנסיבי מפנק

לכולנו יש את המוצרים החביבים עלינו בטיפוח. יש מי שתמיד תחזור לאותם מוצרים ויש מי שתמיד שמחה לגוון, אבל כשמגיעה עונה חדשה באופן טבעי יש מוצרים שנוותר עליהם וכאלו שנתחיל להשתמש בהם. כשמגיע החורף למשל, חלה עליה בשימוש בקרמי הידיים בגלל תחושת היובש, בדיוק מאותה סיבה יש עליה בשימוש בבאלמים לשפתיים ובקרמי גוף עשירים וכבדים יותר. אחד המוצרים שאני מדי חורף חוזרת אליהם זה השימוש בשמן או בסרום עשיר לפנים ולגוף שמחייה את העור מהיובש והקור. היתרון של השמנים והסרומים האיכותיים זו העובדה שאין שום תחושה שמנונית מעיקה בעור והם נספגים במהירות. לא מפריעים לשלבי הטיפוח והאיפור שאחר כך. בהשראת חג החנוכה שחל בימים ומזוהה עם נס השמן, החלטתי לכתוב פוסט על שמנים שעושים לנו נס לעור ולהרגשה.

שחור בצבעים מטאליים

כל מי שמעודכנת בטרנדים ובצבעים הנכונים לכל עונה, לרבות בענייני לקים, יודעת שבגדול הצבעים הכהים ובראשם השחור הם הנכונים והמתאימים ביותר לחורף ואת הצבעוניים הבהירים והשמחים עדיף להשאיר לקיץ. יש היום מגוון כל כך רחב של לקים כהים, כך שכל אחת בכל גוון עור יכולה למצוא את הצבעים שיחמיאו לה ביותר מבחינת גוון, מרקם וגימור. אני איכשהו מסתדרת כמעט עם כל גוון כהה מאוד, אבל אין ספק שיש כאלו שחביבים עלי יותר ומקבלים יחס בהתאם. אז החלטתי לבחור לקים כהים שהם לדעתי הנכונים ביותר לחורף הנוכחי ושאני מעריכה שיקבלו ממני תשומת לב מוגברת. זה לא היה פשוט, זה כמו תחרות יופי וכולם יפים. יש לי הרבה לקים כהים ולאחר צמצום אגרסיבי בחרתי ארבעה לקים צבעוניים מטאליים מאוד כהים מחברות שונות, שבמבט ראשון על הציפורניים נראים כמעט שחורים וכמעט רק הברק שלהם מסגיר את הצבע.

תחזוקה חלקה

הגשם הראשון (או יותר נכון מספר הטיפות שמלכלכות את המכונית) בסתיו הוא הסימן מבחינתי לפתיחת עונת הפנים. כל שנה אותו הדבר, באופן טבעי ככל שמזג האוויר מתקרר אני יותר ויותר הולכת עם פן חלק שלא נהרס מהלחות וגורם לי לרצות לרוץ ולחפוף את השיער. אין ספק שבעונה הזו ניתן להחזיק פן מספר ימים בכיף, דבר שבעייתי מאוד בקיץ. איזה כיף זה להיות עם שיער חלק, הכל הרבה יותר נוח ומסתדר, לא כמו התלתלים שאני אוהבת אבל דורשים הרבה יותר השקעה בתחזוק ועיצוב. ועדיין, עצם העובדה שהרגע סיימתי לעשות פן לא אומר שהוא יתוחזק מעצמו. בדרך כלל אני אשתמש בספריי לשיער Infinium של לוריאל, שיעזור לי לשמור שהפן לא יתנפח ויקבל חיים משל עצמו בעיקר ביום הראשון. אבל מה קורה בשאר הימים?...

צהוב עולה

לכל אחד כמעט יש איזה צבע אהוב, ואני לא מתכוונת לשחור כי הוא מרזה (...) אלא על אהדה לצבע מסוים ללא איזו סיבה ממשית בהכרח. נראה שהצבעים הפופולאריים ביותר הם כחול ואדום. אצלי מאז ומתמיד זה היה צהוב, לא צהוב בננה, לימון או מוזהב, פשוט צהוב. חזק. לא ממש יודעת למה דווקא צהוב, אולי כי זה מזכיר לי אור ושמש. ידוע שהצהוב מזוהה עם שנאה כי אומרים שאנשים נעשים צהובים משנאה. מבאס משהו... הלכתי ובדקתי כל מיני מקורות שמתייחסים לסגולות של הצבעים. באחד מהם למשל, צהוב מסמל חריצות, שכליות, כוח, אגו, דימוי עצמי, תקשורת, יחסים עם העולם החיצון, עליזות וקלילות, איזון נפשי ושיפור מצב הרוח. כתוב שם שהצהוב שימש את הקיסרים בסין ולפי הפאנג שוואי בהיותו משויך לאלמנט האדמה, הצהוב מייצג את החיבור אל הקרקע, הפרקטיקה, החוכמה והסובלנות. יופי, נראה לי שאני אזרום עם הפרשנות הזו...

ריחות של סתיו

גם אם זה לא מרגיש כך כל יום ולא ממש ברור מתי הקיץ נגמר והחורף מתחיל - נראה שאנחנו בסתיו. לכאורה אין הרבה דברים שאני משנה בהרגלים שלי בגלל עונת הביניים הכמעט וירטואלית הזו, אבל עדיין יש תחושה שמשהו השתנה וכבר לא כל דבר מתאים. כבר כתבתי שעד לא מזמן השתמשתי רק בבושם אחד, לא היו לי מגוון בשמים שגרמו לי להתבט כל פעם מחדש במה להשתמש. כן, רק אחד... עם זאת בעקבות ההכרח שהיה לי למצוא בושם חדש בשנה שעברה כי את שלי פשוט הפסיקו לייצר, נחשפתי בתחילת הסתיו שעבר לבושם מדהים שבדיוק יצא שפשוט לא יכולתי להפסיק להריח אותו בכל פעם שעברתי במחלקת הקוסמטיקה. בסופו של דבר החלטתי לקנות אותו והוא היה התחליף הסתווי לבושם שלי. השתמשתי בו מספר חודשים ונהניתי מכל רגע. השנה, עם בוא הסתיו, כאילו באופן טבעי זנחתי שוב את הבושם שלי וחזרתי אל הבושם הזה.

מדובר על הבושם In the mood for love של Gianfranco FERRE, שם חביב, דביק וארוך. זה אינו בושם שגרתי ולא כזה שמתאים לכל אחת, לא מהריחות הפופולרים. אני לא ממש יודעת איך להגדיר את הריח שלו אבל הוא מזכיר לי ריח של עצים, כן... עצים. את הריח העז הזה יוצרים מגוון רכיבים: תמר הודי, ברגמוט, מגנוליה, ורד לבן, פריחת התפוז, שושנת העמק, עץ ארז, ורד אדום, ענבר, מושק לבן וסנדלווד. בקיצור, מריר עם שמץ מתקתקות, ריח חושני, מרתק ומהפנט. לא יודעת אם זה ריח האהבה כמו שמו אבל הוא לגמרי הריח הנכון לסתיו.